ספר מצוות קטן צ״וSefer Mitzvot Katan 96
א׳ רמב"ם פ"ה דהלכות תענית סמ"ג הלכות ט"ב דף רמח טור א"ח תקמט.
1
ב׳להתאבל על ירושלים ד' תעניות כתיבי בדברי קבל' (זכריה ח׳:י״ט) צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי וגו' צום הרביעי זה י"ז בתמוז: צום החמישי זה ט' באב: צום השביעי זה ג' בתשרי צום העשירי זה י' בטב' ואמרינן יש שמד צום יש שלום יום טוב אין שמד ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין חוץ מט' באב שהוכפלו בו הצרו' והחמירו בו חכמי' ואמרו שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסו' לספר ולכבס ומסיק דלאחריו מות' ומסי' דחל להיות בערב שבת שמותר לספר ולכבס בחמישי מפני כבוד השבת: וגם החמירו להפסיק מבעוד יום ולאסור במלאכ' מקום שנהגו מה שאין כן בשאר תעניות שאינו אסור לעשות מלאכה וגם אמרינן ערב ט' באב לא יאכל אדם בשר ולא ישתה יין ומסיק שאוכל בשר מליח שעבר עליו שני ימים משחיטתו ושותה יין תוסס. אבל עתה שרוב בשר שלנו מליח נרא' דלאחר ב' ימים נמי אסור וגם מיין תוסס הלב נוטה לאסור וכן נהגו ומסי' שם דאין אסור אלא מו' שעות ולמעלה ודווקא בסעודה מפסקת אבל עתה נהגו העולם איסור בכל היום וכן נכון. גם אמרו במשנה שלא יאכל אדם ערב ט' באב שני תבשילין. ורי"בא היה אומר כי תבשיל של תפוחים וכן כל דבר מבושל אע"פי שהוא נאכל כמו שהוא חי ואע"פי שאין בו משו' בשולי גוי' כיון דמערבין בהו עירובי תבשילי' שפי' מקרי תבשיל: וכן משמע בירושלמי דמיקרי תבשיל אף דבר שהוא נאכל כמות שהוא חי ועוד אומר בירושלמי גבי ערובי תבשילין שפרפר שני מיני תבשילין מכאן אוסר ריב"א לאכול שני מיני תבשילין בקדרה אחת כגון בצים וגבינה דהוו שני תבשילין: ואם החל ט' באב להיות בשבת דוחין אותו עד לאחר השבת ואין שום אבילות נוהג בשבת אפי' בדברי' של צינעה וכן אם חל להיות בא' בשבת מעלה על שלחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו אמנם צריך להפסיק מבעוד יום כמו שאירע בחול כדאמרינן בפרק בכל מערבין לא אם אמרת לצאת בשבת כשהוא מעונה שכן אוכל ושותה כל היום: כתב בס"מ של הרב נהגו רבותינו כי כשחל ט' באב בשבת לאסור כל השב' לפניו לספר ולכבס אע"פי שנדח' לאחר השבת. ופי' לפי' כל השבוע לבד יום חמישי ויום ששי מפני כבוד השב' כי איך נאסור יום חמישי הלא התרנוהו אפי' חל ט' באב להיות בע"ש כ"ש כשחל בשבת גם שאר ימי השבוע נמי היא חומר' יתירתא שהרי לא אסרו אלא שבת שחל ט' באב להיות בתוכה ובפרק בתרא דמגילה מחלק בין חל להיות בתוכה בין חל להיות בשבת ובמוצאי שבת אין לומר ויהי נועם לפי שהוסד על הקמ' המשכן ועת' אין לאמרו ביום שנחרב ומבר' בור' מאורי האש וכשעושין ט' באב בא' בשבת הן מחמת דחוי הן מחמת עצמו אין מבדילין עד מוצאי ט' באב ועוברו' ומניקו' מתענו' ומשלימו' בט' באב כדרך שמתענות ומשלימות ביוה"כ: ואסור ברחיצה בין בחמין בין בצונן ואפילו להושיט אצבעו במים לשם תענוג אבל אם היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש וגם נמי לא מיירי ברחיצ' ידים שחרית כשקם ממטתו דהא ודאי שרי ליטול משום אותה שידה בת מלך ששור' על הידים שלא נטלו שחרית וגם כשבא מבית הכסא ועשה צרכיו ודאי שרי ליטול כדרכו אלא שמע מינה דאין אסו' רק לתענוג ויש שנוהגין לשרות מפה ליטול הידי' ואסור בסיכ' של תענוג ובנעיל' סנדל ובתשמיש המטה ואסור לקרות בתור' ובנביאים ובכתובים אבל קורא הוא בקינות ובאיוב ובדברי' הרעים שבירמי' ואסור לשורר בבית המשתה בזמן הזה אך בבית חתנים מותר: ושיר שהוא שבח להקב"ה מותר בכל מקום ואסור לסייד ביתו בסיד אלא אם כן שייר אמה על אמה כנגד הפתח והמתאבל על ירושלים זוכ' לראות בנחמתה שנאמר שמחו את ירושלים וגו': ובשאר תעניות אוכל ושות' עד שיעל' עמוד השח' ודוקא שלא ישן שינה גמור' אבל ישן שינה גמור' אסור אבל מתנמנ' אוכל וכמו כן ישן והתנ' אוכל ואין גוזרין תעניו' על הצבור בראשי חדשים בחנוכה ובפורי' ובחולו של מועד ואם התחילו אין מפסיקין אבל יחיד שקיבל עליו תעני' ופגעו בו ימים טובי' של תור' יפסיק ימים הכתובי' במגילת תעניות אינו מפסי' ואמרו חכמים כל תענית שלא קבלו עליו מבעוד יום דמי למפוח מלא זיקא ויש מפרשים דאין מתפללים ענינו וא"כ צריך לפרש הא דאמרינן מתענין לשעות מיירי שקבל עליו מאתמול אם אתענה למחר בחנם עד חצי היום אגמור היום לשם תענית ואז הוא מתפלל ענינו עוד יש מפרשים דאף על גב שלא קבלו עליו מתפלל ענינו אך אינו יוצא בו ידי נדרו אם נדר להתענות יום אחד וכן רבינו תם עשה מעשה באחד שעשה הרבה תעניות בלא קבלה ואמר שלא הפסיד תעניותיו ואמרינן התם מאימתי מקבלה שמואל אמר בתפילת המנחה פי' שיאמר באלהי נצור ענני בתענית שאעשה למחר: ושמעתי כי הר"י היה אומר באלהי נצור הריני לפניך בתענית יחיד למחר עוד י"מ מתענין לשעו' כגון אמר הריני לפניך בתענית עד ג' שעות ובה"ג אומר שאין יחיד מתפלל עננו עד המנחה שמא יאחזנו בולמוס ונמצא שקרן בתפילתו: אך בתלמוד משמע שאין קפיד' אם ימצא שקרן בתפילתו דאמרינן ירדו גשמים קודם חצות אוכלין והולכין אף על פי שכבר התפללו ענינו ואדם שהתענה בשבת צריך להתענות עוד תענית אחר כדי שיתכפר לו מה שהתענה בשבת ויפה תענית לחלום כאש לנעורת ותלמיד חכם אין רשאי להתענו' אבל אם הציבור מתענים יש לו להתענות וחולים ומעוברות שאין מתענין בתעני' צבור מכל מקום אסורים להרבות בתענוגים: ולוה אדם תעניתו ופורע ואפילו ביום זה ובלבד שיהא צורך קצת :
2