שבת הארץ, הלכות שמיטה ג׳:י״אShabbat HaAretz, Laws of Shemitah 3:11
א׳אף בזמן הזה אין נוטעין אילנות, ואין מרכיבין, ואין מבריכין, ערב שביעית, אלא כדי שתקלוט הנטיעה ותשהה אחר הקליטה שלשים יום קודם ראש השנה של שביעית, וסתם קליטה שתי שבתות. ודבר זה אסור לעולם מפני מראית העין, שמא יאמר הרואה בשביעית נטעו. נמצאת אומר, שהנוטע או המבריך או המרכיב ערב שביעית קודם ראש השנה בארבעים וארבעה יום יקיים, פחות מכן יעקור. ואם לא עקר הפירות מותרין. ואם מת קודם שיעקור מחייבין את היורש לעקור.* ויש מי שאומר שבמה דברים אמורים שצריך לעקר כשנטע בתוך פחות ממ"ד יום לפני שביעית דוקא בסתם, שאין אנו יודעים אם קלט לפני שלשים יום של איסור שלפני שביעית או לא קלט. אבל אם ברור לנו ע"פ נסיון, שקלט לפני הזמן של איסור שלשים יום שלפני שביעית, לא יעקר, שלא אמרו חכמים אלא סתם קליטה שתי שבתות. אבל אם ברור לנו שנקלטה בפחות אין כאן איסור.* ויש אומרים שאין איסור לנטע באופן שהקליטה תהיה בתוך שלשים יום לפני שביעית, ולפי זה אין איסור לנטע כ"א בפחות מארבעה עשר יום לפני ראש השנה של שביעית, שאז תהיה הקליטה בשביעית עצמה וזה ודאי אסור. ויש אומרים* שבזמן המקדש, שהיה דין התוספת נוהג, היה אסור לנטע באופן שתהיה הקליטה בתוך שלשים יום של תוספת שביעית, אבל בזמן הזה מותר לנטע עד פחות מארבעה עשר יום לפני שביעית, משום שסוברים שאין הטעם של איסור הנטיעה, באופן שתהיה הקליטה בתוך שלשים יום לפני שביעית, משום מראית העין שזה הוא איסור שאינו תלוי בזמן המקדש ונוהג בכל זמן, אלא שעיקר איסור זה, שתלוי בשלשים יום לפני שביעית, הוא משום תוספת שביעית, שהלכה למשה מסיני שהיא שלשים יום לפני שביעית, ולפי זה אין איסור זה נוהג כ"א בזמן המקדש, שאז אסור לנטע פחות ממ"ד יום לפני שביעית, אבל בזמן הזה, שאין דין תוספת שביעית נוהג, אין אסור כ"א בזמן הקליטה, שתהיה לפני שביעית, דהיינו בפחות מארבעה עשר יום. ולהאוסרים את הנטיעה באופן שתהיה הקליטה בתוך שלשים שלפני שביעית עיקר הטעם הוא, משום שמונים אז לשני ערלה ר"ה של שביעית, ונראה כאילו נטע בשביעית, ע"כ הפירות אינם מותרים כ"א אחר* ר"ה של שנה רביעית. וי"א* שאיסורם נמשך עד חמשה עשר בשבט של שנה הרביעית.
1