שבת הארץ, הלכות שמיטה ד׳:כ״זShabbat HaAretz, Laws of Shemitah 4:27
א׳סוריא, אע"פ שאין שביעית נוהגת בה מן התורה, גזרו עליה שתהיה אסורה בעבודה בשביעית כארץ ישראל, כדי שלא יניחו ארץ ישראל וילכו וישתקעו שם. אבל עמון ומואב, ומצרים, ושנער, אף ע"פ שהן חייבות במעשרות מדבריהם, אין שביעית נוהגת בהן. * ובסוריא שגזרו עליה איסור עבודה, לא גזרו אלא על עבודת מחובר, שהיא עבודת קרקע ממש, אבל לא גזרו על כל המלאכות שבתלוש, שמותר לעשותן בסוריא כדרכן בכל השנים בלא שינוי. ועמון ומואב זה שאמרנו שאין שביעית נוהגת בו, יש* מסתפקים איזה חלק הוא מן הארץ של עבר הירדן. אם הוא אותו החלק שכבש משה מסיחון, ואע"פ שאז נתקדשה בקדושת ארץ ישראל ע"י כבוש זה כמו כל עבר הירדן, שהוא בכלל ארץ ישראל, מ"מ הניחו עולי בבל ולא קדשו אותה בקדושת ארץ ישראל גמורה, ואע"פ שכל זה שלא החזיקו עולי בבל דין הוא שאע"פ שהוא נאכל אינו נעבד, מ"מ היה להם איזה טעם לחלק בקדושה זו, ולהפחית את קדושת ארץ עמון ומואב, שלא תהיה נוהגת בה שביעית כלל, - או שמא כל מה שכבר כבשום עולי מצרים אין חילוק בדבר, ואפילו מה שלא החזיקו בהם עולי בבל מ"מ קדושת שביעית נוהגת בהן, אלא שלענין אכילה הקילו, א"כ ארץ עמון ומואב שנכבשה ע"י משה היא ג"כ כמותן, שבמקומות שקדשום עול בבל נוהג בהם דין שביעית לענין איסור עבודת קרקע, ועמון ומואב שאנו אומרים שאין דין שביעית נוהג בה, היינו ארץ עמון ומואב שלא נכבשה ע"י סיחון, שאותם לא כבשו ישראל כלל, ונשאר דינם כדין שאר חוץ לארץ. ויש* מי שאומר, שארץ עמון לא כבשוה ישראל ולא נכבשה ע"י סיחון, רק ארץ מואב לבדה, וארץ עמון שלא נכבשה ולא נתקדשה מעולם בקדושת ארץ ישראל, היא נקראת בלשון חכמים בשם ארץ עמון ומואב, שעליה אמרו שאין שביעית נוהגת בה.
1