שבת הארץ, הלכות שמיטה ד׳:כ״חShabbat HaAretz, Laws of Shemitah 4:28
א׳עבר הירדן שביעית נוהגת בה מדבריהן, וספיחי סוריא ועבר הירדן מותרין באכילה, לא יהיו ארצות אלו חמורים מארץ ישראל שהחזיקו בה עולי מצרים. ויש* מי שנראה מדבריו, שאפילו אם יתברר לנו, שהיו מקומות בעבר הירדן, שהחזיקו בהן עולי בבל, מ"מ אין בהן אותו חומר שבמקומות שהחזיקו בהן עולי בבל בעיקר ארץ ישראל, והספיחים מותרין בהם באכילה. ויש* מסתפק לומר, שהיתר זה של עבר הירדן נאמר רק בכל מה שלא נתקדש ע"י כיבוש של עולי בבל, אבל אם ימצאו בהן מקומות, שכבשום עולי בבל, צריך דינם להיות ככל חומר דין עיקר ארץ ישראל במקומות שכבשום עולי בבל, לענין קדושת הפירות ולענין חיוב ביעור ואיסור ספיחין. ואותן שסוברים, שכל מה שלא החזיקו עולי בבל מותרין הפירות שם לגמרי, בלא שום קדושת שביעית כלל, לדעתם צריך לומר שגם הפירות של עבר הירדן מותרין לגמרי, ואין נוהג בהם לא קדושת שביעית ולא ביעור. ולדעת הסובר, שאפילו במקומות שכבשום עולי בבל ומלכי בית שני, מ"מ אין חומר שביעית לענין הפירות נוהג בהן יותר מהמקומות שלא כבשום עולי בבל בעיקר ארץ ישראל, מה ששנינו שיש דין ביעור בעבר הירדן, בשלש הארצות לביעור, לדבריהם, היה הדבר נוהג בבית ראשון קודם שבטלו היובלות, שהיה דין שביעית מוחזק והולך שם מכיבוש משה, אבל אחר שבטלה שביעית ע"י הגלות שוב לא חזרה בעבר הירדן, לדעת זו, כ"א לענין קדושת איסור עבודה, אבל לא לענין קדושת הפירות וחובת ביעור.
1