שבת הארץ, הלכות שמיטה ה׳:י״חShabbat HaAretz, Laws of Shemitah 5:18
א׳ומאימתי אין קוצצין האילן בשביעית, החרובין משישלשלו. פירוש* משיתחילו להכביד על האילן כעין שלשלת. ויש* מפרש משיוציאו חוט ארוך כעין שלשלת ואח"כ כשזה החוט מתעבה נעשה מזה חרוב. וי"מ* משיתחילו הענפים של האילן להתפשט כעין שלשלת, ומשמע מדבריו שהוא בזמן שלא התחיל הפרי כלל להתגלות עדיין.
1
ב׳והגפנים משיגרעו. י"מ* שהוא משיגיעו לאותה מדת הגודל של גירוע, דהיינו כשיעור פול הלבן. וי"א* שהשיעור משיגרעו מהם נטפי מים כשנוטלן ביד וידחקו אותם. ויש* מי שנראה מדבריו שזהו שיעור אחד כשיעור הגודל של פול הלבן. וי"מ* שהוא השיעור משיעשו להם הגרעינין שלהן.
2
ג׳והזיתים משיניצו, ושאר כל האילנות משיוציאו בוסר. ואין קוצצין את הכפניות בשביעית, מפני שהוא הפסד כרי, ואם אין דרכן להעשות תמרים אלא בוסר (בספרי רמב"ם שלפנינו כתוב כאן שיציץ*) מותר לקוץ אותן כפניות.
3
ד׳וי"א* שאין איסור לקוץ הזיתים משיניצו בשביעית, אלא א"כ יש בנץ כשיעור שכשיגדלו יהיה בהם רביע הקב של זיתים, שאז אסור לקוץ אותו בכל השנים, ובכה"ג אסור בשביעית, אפילו באותו האופן שמותר לקוץ אילן כזה בכל השנים, כגון כשהוא מעולה בדמים לעצים יותר מלפירות או שצריך למקומו, שהוא שוה לו יותר משויו לפירות, אבל אם האילן אינו טוען כדי רובע זיתים, שאז אין בו בכל השנים איסור בל תשחית, בזו גם בשביעית מותר לקוצצם, והוא הדין לכל האילנות, שלהם צריך שיעור קב לענין איסור קציצה בכל ימות השנה, שדוקא כשהוא טעון זה השיעור אסור לקוצצו בשביעית, אפילו כשמעולה בדמים, אבל כשאינו טעון זה השיעור, איננו בכלל איסור קציצה בשביעית, אפילו אחרי שבא לידי התחלת פריו, כל אילן לפי השיעור שביארנו. ולענין שאר כל האילנות ששיעורן משיוציאו, יש* אומרים שהוא משיוציאו עלין, וי"א* משיוציאו פרי, שהוא קרוב לגמרו.
4