שלח תשלח, חלק ההלכה, הוספות לדיני שלוח הקן ב׳Shaleach Teshalach, Halakhic Part, Additions to Laws of Shiluach HaKen 2
א׳חיזור אחר שאר מצות
1
ב׳(עוד לדין א')
2
ג׳ב'הרחב דבר' הבאנו לשון הגמרא בחולין (קל"ט, ב): "ת"ר כי יקרא קן צפור לפניך, מה ת"ל, לפי שנאמר שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך, יכול יחזור בהרים ובגבעות כדי שימצא קן, ת"ל כי יקרא במאורע לפניך". ומבואר דילפינן מקרא שבשלוח הקן אין חיוב לחזר אחר המצוה בהרים ובגבעות. ונחלקו הפוסקים האם יש חיוב לחזר אחר שאר מצות, ושתי השיטות כתבו להוכיח כדעתם מגמרא זו, וכדלהלן.
3
ד׳יש מהפוסקים שדייקו מגמרא זו שרק בשלוח הקן יש מיעוט מיוחד שאינו מחוייב לחזר אחר המצוה, משא"כ שאר מצות שאין בהן מיעוט, הרי הן עומדות כמו סברת הגמרא בהו"א שיש חיוב לחזר אחריהן. כך יש ללמוד מהא דכתב בחידושי רבי יהודה ב"ר בנימין הרופא, וז"ל: "יכול יחזור בהרים וגבעות, כמו שמחזר על שאר מצות", עכ"ל.
4
ה׳וביתר ביאור כתב בעל ה'נתיבות המשפט' בספרו 'מקור חיים' (או"ח סי' תל"א ד"ה נראה) בעוסקו בענין חיוב האדם להדר אחר מצות עשה דתשביתו, וז"ל: "מחויב לחזור אחר קיום מצות עשה, כדאמרינן בחולין פרק שלוח הקן, יכול יחזור בהרים ובגבעות כדי שימצא קן ת"ל כי יקרא וכו'. מוכח דבסתם מצות עשה מחוייב לחזור אחריה כדי לקיימה", עכ"ל.
5
ו׳עד"ז כתב הגר"ח קניבסקי שליט"א בספרו 'ארחות יושר' (פרק, שמחה של מצוה, עמ' פ"ו) ע"פ החזו"א, וז"ל: "וכך כתב ה'חזון איש' (יו"ד סי' קע"ה סק"ב) שכל מצוה חייב כל אדם עכ"פ פעם אחת בחייו לקיימו (חוץ משילוח הקן שמיעטו קרא)", עכ"ל.
6
ז׳וכשיטה זו כן יש להוכיח מהתוספתא (בבא מציעא פ"ב ה"י), דמבואר התם שיש לימוד מיוחד בהשבת אבידה ופריקה וטעינה שאין צריך לחזר אחריהם דכתיב בתורה 'כי', ומשמע מזה שבשאר מצות שלא נאמר בהן 'כי' יש חיוב לחזור אחריהם.
7
ח׳אכן, כנגד כל אלו הפוסקים עומד הגאון מהרש"ם בתשובותיו (ח"א סי' ר"ט), דכתב לדייק בהיפוך, דהלא כל ההו"א של הגמרא לחייבו לחזר בהרים, הוא משום דכתיב שלח תשלח, ופירש"י: לפי שנאמר שלח תשלח שומע אני לחזור אחר המצוה הזאת עד שתבוא לידו, עכ"ל. והוכיח מזה המהרש"ם דבעלמא אין שום סברא לחייבו בכך. וכן כתב בחידושי מהר"י שפירא זצ"ל (מתלמידי רבי עקיבא איגר) בחידושיו למסכת חולין (קל"ט, ב) וז"ל: "ולא דק (בספר מקור חיים) במה שכתב 'שמחויב לחזור אחר קיום מצות עשה כדאמרינן בחולין יכול יחזור בהרים', דהא מפורש בגמ' ובפרש"י והר"ן דדוקא הכא הוה ס"ד כן משום דכתיב שלח תשלח ב' פעמים אבל בשאר מצות עשה לא אמרינן הכי", עכ"ל. ויעוין בשו"ת 'מנחת יצחק' שהאריך בענין זה (ח"ב סי' ע"ה, ח"ו סי' ל"ז).
8
ט׳וכל המחלוקת הנ"ל הוא האם יש חיוב ע"פ הלכה לחזר אחר קיום כל המצות, אבל כבר הבאנו בדברינו לעיל (שם) ב'הרחב דבר', דברי רבי חיים ויטאל שע"פ קבלה יש ענין להשלים כל המצות. וע"ע בדברי רבי חיים ויטאל שאם אינו משלים כל מצותיו צריך לחזור לעולם בגלגול, והובאו דבריו בספר 'ארחות יושר' להגר"ח קניבסקי שליט"א (עמ' פ"ז),
9
י׳וז"ל הגמרא במס' מכות (דף כ"ג, ב): "דרש רבי שמלאי וכו' רמ"ח (מצות) עשה כנגד איבריו של אדם. ופרש"י וז"ל: דכל אבר ואבר אומר לו עשה מצוה", עכ"ל. וע"ע בספר 'זכור למרים' מרבינו החפץ חיים (פרק כ"ב) שמסביר חשיבות ענין קיום כל אחד מהתרי"ג מצות. וכן כתב עוד בזה בהקדמה לספרו ליקוטי הלכות.
10
י״אועיין בשיטה מקובצת ערכין (ב, ב אות ט"ו) שכתב בשם הרא"ש [על מה שכתב שם תוס' שבזה"ז אין עונשין למי שאינו לובש ציצית], וז"ל: "מיהו צריך להשתדל לקיים כל המצוות וכי משה רבינו היה תאב לאכול מפירות הארץ, אלא מצוות התלויות באקץ וכ"ש מצות ציצית שהיא שקולה כנגד כל המצוות", עכ"ל. הרי שיש מעלה גדולה בהשתדלות לקיים כל המצות.
11