שלח תשלח, חלק ההלכה, הוספות לדיני שלוח הקן א׳Shaleach Teshalach, Halakhic Part, Additions to Laws of Shiluach HaKen 1
א׳חיזור אחר מצות שלוח הקן
1
ב׳(לדין א')
2
ג׳נתבאר לעיל כי אף ש"מעיקר הדין אין חיוב לחזר בהרים וגבעות אחר קן כדי לקיים מצות שלוח הקן, מכל מקום בודאי יש להשתדל לקיימה". וב'הרחב דבר' הבאנו מקורות וטעמים להא דראוי להשתדל לקיים מצוה זו, ודברים מלהיבים, בחשיבות הגדולה שיש בחיזור אחר קיום מצות שלוח הקן, ואף עדויות על גדולי ישראל לדורתיהם כמה חיזרו לקיים זאת המצוה, ובאיזו שמחה גדולה קיימוה. ויש להוסיף יותר בהרחבה מה שהבאנו לעיל.
3
ד׳בעל השל"ה כותב בספרו 'שני לוחות הברית' (פרשת כי תצא), וז"ל: "דע כי מצוה זו של שלוח הקן גדולה ונפלאה במאד מאד. והאריכו בה בזהר ובתקונים וכל המקובלים. ובפרט הרמב"ן האריך במאד (דברים כ"ב, ו), והריקאנטי (פרשת כי תצא) הביא דבריו ופירשם והקשה קושיות עיין שם. ועיין לעיל בפרשת חקת במה שכתבתי בענין מלת 'גזירה היא מלפני', שאינו כפי מה שמבינים העולם שענין גזירה הוא דבר שאין לו טעם, אדרבה ענין גזירה הוא דוקא דבר שיש לו טעם, והוא לקוח ונגזר ממה שלמעלה הימנו, עיין שם. וכלל העולה במצות שלוח הקן, למטה רומז על שלוח האם למעלה, כמוזכר בדברי רבי נחוניא בן הקנה (ספר הבהיר אות קד-קה) שהביא הרמב"ן (דברים כ"ב, ו). ורומז לבינה אם עליונה שהיא סוד עולם הבא. "שלח תשלח את האם", כי היא צריכה לך לעולם שכולו טוב ועולם שכולו ארוך, כמה דאת אמר 'למען ייטב לך והארכת ימים', והבנים תקח לך לעולם הזה, והרמז בו לסוד שמיטין ויובל ודי בזה למבין", עכ"ל השל"ה.
4
ה׳המגיד מדובנא בספרו אהל יעקב (פרשת קדושים ד"ה אמנם בהתבונן עוד) כתב יסוד גדול בענין טעם המצות יעו"ש. ואלו דבריו בכתבי המגיד מדובנא על תנ"ך (מגילת קהלת פרק ב, פסוק ד): "ונקדים מה שאמרו חז"ל על הכתוב 'צדקתך כהררי אל', מה ההרים כובשים את התהום שלא יציף העולם, כך המצוות כובשות את הפורענות מלבוא על האדם. כוונת חכמינו היא, שהתאוות הן הפורעניות והריהן ממש כתהום המהלך מתחת לארץ, ולולא ההרים הכובשים אותו היה מציף את העולם. כך, יצרי לב אנוש תוקפים את האדם ומבקשים לבלעו, ולולא המצוות הכובשות את התאוות לא היה קיום לאדם מפניהם. לפיכך כל תאווה שיש בלב ניתנה מצווה כנגדה לשמש לה סייג וסייג לסייג וכו'. וכך אכילתו ושתיתו ומלבושו וכל מעשיו בכולם תלויות מצוות, עד שאפילו בלכתו בדרך הוא חייב במצוות שילוח הקן, והן המצוות כובשות את היצר הרע הוא השטן הוא מלאך המות. וכשם ששקל הקדוש ברוך הוא את התהום ואת ההרים לתת הר גבוה ותלול במקום תקפו של התהום, והר קטן במקום רפיונו, כמו שנאמר (ישעיהו מ, יב) 'ושקל בפלס הרים'. כך שקל הקדוש ברוך הוא כל חפצי האדם ומעלליו לפי גודל קלקולם בנפש ותגבורת תאוותיו על ידיהם, ולפי ערך זה בנה רוב מצוות להכניע בהן את היצר. וזה שאומר הכתוב, צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה", עכ"ל.
5
ו׳בספר 'חידושי רבי יונה צבי' (לרבי יונה צבי בערנפעלד זצ"ל תלמיד הכתב סופר, פרשת כי תצא) כתב וז"ל: "וזה ג"כ ענין מצות שילוח הקן שנאמר 'כי יקרא קן צפור לפניך בדרך', ואין איש רואה מ"מ תקיים המצוה, וכשתחזק להיות מורא שמים על פניך, אז תוכל ללחום כנגד כל המזיקין, וזו כוונת הילקוט שמעוני (תהלים צ"א) 'ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן', מי שבסתר מתלונן בצל שדי ומשמר עצמו שלא יחטא, 'לא תירא מפחד לילה, מחץ יעוף יומם'. יש מזיק שהוא שט כחץ וטס כעוף שנאמר 'מחץ יעוף יומם', ו'סביב רשעים יתהלכון, אמר הקב"ה, אם קיימת מצות שילוח הקן, בדרך בסתר רק מפחד השי"ת אני מצילך ממנו, כי בידך הגבורה לכבשו", עכ"ל.
6