שלח תשלח, חלק ההלכה, דיני שלוח הקן כ״טShaleach Teshalach, Halakhic Part, Laws of Shiluach HaKen 29

א׳שלוח הקן בשבת

ב׳כט. יש אומרים שיכול לקיים מצות שלוח הקן בשבת. אמנם דעת הפוסקים הוא שאסור לקיים מצות שלוח הקן בשבת, מכמה וכמה טעמים, יעוין בהרחב דבר.

ג׳הרחב דבר
כט. דעת המתירים

ד׳בספר כף החיים (סי' ש"ח, סי' רל"ד) אחר שמביא דברי החתם סופר דלהלן, שאוסר לקיים מצות שלוח הקן בשבת, כתב בשם כמה אחרונים שמותר לקיים המצוה בשבת וכדלהלן. בשו"ת מור ואהלות (אוהל 'ברכות והודאות' אות כ') מתיר להדיא לקיים שלוח הקן בשבת. וכן בשו"ת ספר יהושע (חלק או"ח סימן י"ט) כתב דטלטול מוקצה לצורך מצוה מותר, שהטלטול כמצוה גופא. וכן הביא עוד הכף החיים מספר מנחת פתים (דף ס"ז ב') להתיר לטלטל מוקצה לצורך מצוה. ועיין שם שמביא המנחת פתים מדברי שער המלך (פרק ב' מהלכות יום טוב הלכה י"ח) דשרי לטלטל בעלי חיים בשבת לצורך קיום מצוה.

ה׳אמנם דברי השער המלך שמותר לטלטל מוקצה לצורך מצוה, אינם אליבא דהלכתא לכמה שיטות, דעיין בשו"ת חתם סופר (או"ח סי' פ"ב) אם מצות השבת אבידה דוחה איסור מוקצה והעלה לאסור, דמה שהחמירו חכמים לטלטל מוקצה בשבת העמידו דבריהם אף כשבא לקיים מצות עשה דהשבת אבידה. וכן אוסר בשו"ת החתם סופר (או"ח סי' קפ"ד) לטלטל אתרוג התלוי בסוכה ביום טוב גם אם רוצה לקיים בזה מצוה, והביאו החפץ חיים בביאור הלכה (סי' תרל"ח ד"ה כל שמונה). וכן אוסר בספר מרחשת (חלק א, סי' ט) טלטול מוקצה בכדי לקיים בו מצוה יעו"ש בהרחבה.

ו׳דעת האוסרים

ז׳עצם הדבר שאי אפשר לשלח האם בשבת מחמת שהדבר כרוך בחילול שבת, מבואר כבר בחידושי מהרי"ט עמ"ס קידושין (כ"ט, א) בתו"ד בביאור גדר מצות עשה שהזמן גרמא, יעו"ש. וכ"ה בשו"ת שאילת יעב"ץ לרבי יעקב עמדין (סוף סי' ל"ו). אך לא נתבאר די טעם הדבר, באיזו מלאכה או איסור עובר במצות השילוח.

ח׳ובשו"ת חת"ס (או"ח סימן ק') וכן בחידושיו עמ"ס חולין (קמ"א, א ד"ה ומה) נקט גם שאסור לשלח בשבת, והוסיף דלשיטת הרמב"ם (לעיל דין ה) שצריך לתפוס האם בידו, פשיטא שיש בזה איסור צידה ואיסור מוקצה. וכן כתב בפשיטות רבי חיים פלאג'י שאין לקיים שלוח הקן בשבת (שו"ת חיים ביד סי' פ"ו) יעו"ש.

ט׳ואמנם, גם למה שכתבנו לעיל דלדעת הרבה פוסקים שפיר מקיימים מצות שילוח ע"י הקשה במקל, ולא בעי שיאחוז האם (דין ד), בכל זאת אין אפשרות לקיים המצוה בשבת, דהלא נתבאר לעיל (דין ט) שלהרבה פוסקים לקיחת הבנים הוי חלק מהמצוה, והרי בערב שבת היו מוקצים מחמת שהאם רובצת עליהם ולא היתה לו יכולת לקחת, וע"כ הוו מוקצה לכל השבת. כן השיב לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, יעוין תשובותיו (ק"ב, ק"ג). והוסיף בתשובותיו (קס"ו) שאסור לשלח האם בשבת ולעשות זכייה בהבנים במוצאי שבת משום שאין לעסוק במוקצה.

י׳ומהג"ר משה הלברשטאם זצ"ל שמעתי טעם נוסף אמאי אי אפשר לקיים המצוה בשבת, דהלא כתיב בתורה "ואת הבנים תקח לך" ונתבאר לעיל (דין י) דצריך לעשות קנין בבנים, ובשבת הרי אסור לעשות קנין. ממילא לא שייך לקיים המצוה בשבת.

י״אומלבד כל זאת, כתב החת"ס הנ"ל עוד טעם שלא לשלח האם בשבת, דהרי בזוה"ק איתא דענין השילוח הוא לעורר יללת אימא עילאה על בניה, והרי בשבת אסור לעורר יללה לעילא. וכן בשו"ת שבט הלוי (ח"א, או"ח סי' ל"ב) כתב טעם נוסף ע"פ הסוד מדוע אין לשלח האם בשבת.

י״במצות עשה שהזמן גרמא

י״גויש להוסיף על כל האמור, דאף שאין מצות שילוח נוהגת בשבת, אין להקשות על כך מהא דכתבנו לעיל (דין כ"ח) דנשים חייבות בשלוח הקן דהיא מ"ע שאין הזמן גרמא, והלא בשבת ליכא למצוה זו, והוי א"כ מצות עשה שהזמן גרמא. דכבר כתבו בזה גדולי האחרונים, כולם בסגנון אחד נתנבאו, דמצוה שאי אפשר לקיימה מצד שהדבר כרוך באיסור, לא חשיב שהיא בגדר הזמן גרמא, דבאמת נוהגת היא כל הזמן, ורק מצד איסור צדדי אין אפשרות מעשית לקיים המצוה. יעוין חידושי מהרי"ט הנ"ל, ובשו"ת שאילת יעב"ץ הנ"ל, וכן בשער המלך (הל' פסולי המוקדשים פרק י"ט הלכה ה) ובטורי אבן (חגיגה ט"ז, א). וע"ע בשו"ת שאגת אריה (סוף סי' ל"ה) דקושייתו על הרמב"ם לענין מצות כתיבת ספר תורה, לשיטתו היא במה שכתב הוא עצמו בטורי אבן הנ"ל.