שלח תשלח, חלק ההלכה, הוספות לדיני שלוח הקן כ״דShaleach Teshalach, Halakhic Part, Additions to Laws of Shiluach HaKen 24
א׳שיחת עופות
1
ב׳מצינו בפרק שלוח הקן (דף קל"ט, ב) שעופות יש להם כח הדיבור, דמביאה הגמ' על יוני הרדסיאות "דהוה קרא קירי קירי", יעו"ש בהרחבה על שיחה שהתקיימה בין יונים. וכן מצינו במס' גיטין (דף מה, א) על אדם אחד בימי רבי עילוש שידע שיחת עופות וי"א שגם רבי עילוש בעצמו ידע, ע' בגיליון הש"ס שם. ובמדרש לקח טוב (בראשית ג, א) איתא בזה"ל: "כי הבהמות יש להם לשון כל מין ומין לבדו".
2
ג׳ועיין מש"כ החיד"א בספר מדבר קדמות (מערכת ח' החכמה הט"ו) שמרחיב על חכמת שיחת העופות, ומביא גם מש"כ בהלכות גדולות גיטין (דף פ"א) יעו"ש. וחזינן עכ"פ שעופות מדברים זה עם זה.
3
ד׳ויש להתבונן עפי"ז במה שכתב רבנו החפץ חיים (שמירת הלשון, שער הזכירה פרק ג') שהטעם שהקפידה התורה הק' על עון לשון הרע יותר משאר עבירות, הוא משום שכח הדיבור נמסר רק לאדם ולא לשאר בעלי חיים. וכמו שמצינו בפרשת בראשית "ויהי האדם לנפש חיה" ומתרגם אונקלוס "לרוח ממללא". וזהו מעלתו של האדם על שאר בעלי חיים. וכן איתא בזוהר חדש (מדרש הנעלם בראשית י') שאין לבהמות כח הדיבור. וקשה לכאורה מהא דהבאנו לעיל מכמה מקומות שהעופות יש להם כח הדיבור?
4
ה׳ושלחתי שאלה זאת להגר"ח קניבסקי שליט"א, וכה השיב לי: "אינם מדברים ברור רק בדרך רמזים".
5
ו׳ושוב ראיתי דעד"ז ממש כבר כתב היד רמה עמ"ס סנהדרין (דף קח, ב ד"ה למשפחותיהם), בהא דאמרינן התם שהיו חילופי דברים בין נח לבין העורב בתיבה, וז"ל: "דקאמרינן דאמר ליה עורב לנח וכו', לאו מעשה נס הוה, אלא אף בהמות חיות ועופות אית להו שיחה דמשתעו בה להדדי, ולאו דיבור ממש אלא סימני בעלמא ומאן דחכים ידע לה לשיחה דידהו".
6
ז׳הוספות ב'מילי דאגדתא' בענין מעלת קיום המצוה, שכרה וסגולותיה
7