שלח תשלח, חלק ההלכה, הוספות לדיני שלוח הקן כ״גShaleach Teshalach, Halakhic Part, Additions to Laws of Shiluach HaKen 23

א׳ביאור המעשה ד'לוי בר סימון אקני פירות שובכו'

ב׳איתא בגמרא (קמ"א, ב), "לוי בר סימון אקני פירות שובכו לרב יהודה, אתא לקמיה דשמואל, א"ל זיל טרוף אקן דליתגבהו וקנינהו". ומבארת הגמרא בהמשך למה היה נדרש שיטרוף רב יהודה על הקן ותוגבה האם, ד"הנהו פירי חדתי הוו, דלוי בר סימון גופיה לא היה קני להו. והכי קאמר ליה, זיל טרוף אקן דליתגבהו וניקנינהו לוי בר סימון והדר ליקנינהו ניהלך בסודר".

ג׳וז"ל רש"י בביאור הגמרא: "פירי חדתי. ביצים שהטילה אותם האם ולא עמדה מעליהם מעולם ולא קנתה לו חצרו ללוי, דאסור לזכות בהן כל זמן שהאם רובצת עליהם, ולוי היה צריך לילך לקנות, ומה שלא קנה אינו יכול להקנות, ואם יקנה לו בסודר יכול לחזור בו. זיל טרוף אקן דליתגבהו. אמהות וליקנינהו לוי לפירות על ידי חצירו ויקנהו לוי ניהלך בסודר", עכ"ל רש"י.

ד׳ויש לדון במעשה זה, האם קיים רב יהודה מצות שלוח הקן במה שגרם לאם שתעוף מהקן. וכמו כן יש לדון עוד, האם לא נתחייב לוי בר סימון במצוה זו מחמת הצורך שלו לזכות בבנים.

ה׳והנה בהא דשילח רב יהודה את האם, נראה מוכח מהפוסקים דלא קיים בזה מצות שלוח הקן. כן נראה מוכח מלשון האשכול בפרקין, וז"ל: "מיהו אי טריף אקן דליתגבה האם קניא ליה חצרו והוי מזומן ופטור", עכ"ל. הרי להדיא דהטריפה על הקן והגבהת האם מהני שיוכל (לוי) לזכות בקן והוי מזומן ומיפטר מהמצוה, ולא אמרינן שכבר קיים המצוה ע"י שילוח זה.

ו׳וכן כתב להדיא המהרש"ל ב'ים של שלמה' (סימן ט'), וז"ל: "כדי שלא תהא רובצת האם עליהן ויפטר מן השלוח ואז זכי ליה חצרו", עכ"ל. ולהדיא כתב כן עוד החזו"א (יו"ד סי' קע"ה סק"ב), וז"ל: "דודאי לא אמר לו שמואל לקיים מצות שילוח דא"כ היה אומר לו בהדיא זיל שלח, אלא ודאי שתהא מעופפת סגי", עכ"ל.

ז׳ומרומז בלשון החזו"א טעמא דמילתא מדוע אכן לא קיים רב יהודה מצוה ע"י שילוח האם, משום שגרם רק לכך שתהא מעופפת אך לא עפה באופן שיצאה מתחת ידו. יעוין בחזו"א הנ"ל, ולהלן שם (סק"ג). והוסיף עוד החזו"א שבאמת לא נתחייב רב יהודה בשילוח כאן דלא זכה איהו בבנים אלא הבעל (לוי בר סימון) זכה בבנים.

ח׳אכן, מתוך דברים אלו באים אנו לשאלה השניה, מדוע לא היה חיוב על לוי בר סימון לקיים מצות שילוח, שהרי הכא חשיב שהיה לו צורך לזכות בבנים, שהרי רצה להקנותם לרב יהודה.

ט׳וכשהצעתי הרהורי לפני הגר"ח קניבסקי שליט"א אמר לי בשני פנים. האחד, דיתכן שלוי לא היה כלל במקום הקן, והחיוב לשלח האם כשרוצה לזכות בבנים הוא רק כשנמצא במקום הקן. והפן השני אמר, דאפשר שלא רצה לזכות בבנים רק לאחר שתהא האם מעופפת. ונמצא א"כ שאין לו חיוב שילוח, שהרי רצונו הוא לזכות בבנים רק בשעת הפטור, (לאחר שכבר האם היא מעופפת), וממילא אין רצון זה גורם לחיוב שילוח כבר מהשתא.

י׳•