שלח תשלח, חלק ההלכה, הוספות לדיני שלוח הקן כ״בShaleach Teshalach, Halakhic Part, Additions to Laws of Shiluach HaKen 22

א׳ביאורי סוגיות הגמרא העוסקות בקיום שלוח הקן

ב׳ביאור הסוגיא של שני סדרי ביצים

ג׳בחולין (דף ק"מ, ב) דנה הגמרא באופן של שני סדרי ביצים זה על גבי זה. והובא להלכה בשו"ע (יו"ד סי' רצ"ב סעיף ט). ומשום שיש בזה אריכות גדולה בראשונים ובאחרונים, כיצד לבאר הגמרא, לכן נציע בס"ד עיקרי הדברים בקצרה.

ד׳ז"ל הגמ': "בעי ר' ירמיה מטלית מהו שתחוץ, כנפים מהו שיחוצו, ביצים מוזרות מהו, שני סדרי ביצים זו על גב זו וכו' תיקו". ופסק הרמב"ם (הלכות שחיטה פרק יג, הלכה יד) דבכל אלו האופנים אסור לקחת האם מע"ג הבנים. אמנם משום שנשארה הגמ' בתיקו, אם לקח האם מע"ג הקן בידיו אינו לוקה, וכן איתא בשו"ע.

ה׳קושית הראשונים על רש"י

ו׳וז"ל רש"י (ד"ה מהו שיחוצו): "ב' סדרי ביצים בני קיימא זה ע"ג זה מהו, אם נתכוין ליטול התחתונים מי הוו אמצעים חציצה ופטור מלשלח או לא". והקשה הרשב"א על רש"י, וז"ל: "ואינו מחוור דהא מכל מקום האם רובצת על הביצים העליונים, ואפילו לא יטול לא עליונים ולא תחתונים הא תנן הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים לא אמר כלום" וכו'. וכעי"ז הקשו גם הרמב"ן, הריטב"א, והר"ן.

ז׳פשט א' ברש"י

ח׳ה'חות יאיר' (סי' ס"ז. דבריו מובאים בשלמותם להלן בספרנו) מדייק משאלת הרשב"א על רש"י שהשוה נדון דידן למשנה דהריני נוטל את האם, דספק הגמרא אליבא דרש"י הוא, אם יש ביצים, וכוונתו הוא רק לקחת הביצה התחתונה, ואין ברצונו כלל לקחת הביצה העליונה, דבאופן זה אז הוי הביצה העליונה כעצים ואבנים בעלמא ומשום זה הוי חציצה בין האם והביצה התחתונה. והספק של הגמ' הוא האם מותר בכה"ג שיש חציצה בין האם לביצה התחתונה לקחת האֵם. ומכיון דזהו הספק של הגמרא, לכן שפיר מקשים הראשונים על רש"י דמשנה מפורשת היא שאם אינו רוצה הבנים שאסור לקחת האם, דתנן הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים לא אמר כלום.

ט׳וכתב החו"י דתוס' (ד"ה שני סדרי) הרגישו בקושי שיש בפירושו של רש"י, ולפיכך פירשו תוס' שאין הספק לענין האם מותר לקחת האם, אלא הספק הוא אם יש ביצה ע"ג ביצה ואין כוונתו בביצה העליונה, האם מותר לו לקחת את הביצה התחתונה.

י׳ועולה לפי"ז דלרש"י הנדון הוא האם מותר לקחת האם כשאינו רוצה בביצה העליונה, ואילו לתוס' הנדון הוא האם מותר לקחת הביצה התחתונה אם אינו רוצה הביצה העליונה.

י״אפשט ב' ברש"י

י״בהש"ך (סי' רצ"ב ס"ק י"ד), וכן החזו"א (יו"ד סי' קע"ה ס"ק ב') כתבו דקושית הרשב"א על רש"י לא קשיא, ומשום דבאמת שיטת רש"י היא כתוס' שאין ברצונו לקחת האם מע"ג הביצים בידיו ממש, דאיה"נ דבר זה אסור, משום שרובצת על הביצה העליונה, אע"פ שאין בדעתו ליטול אותה, אלא כוונתו ליקח הביצה התחתונה לבד. ונדון הגמ' הוא לענין הביצה התחתונה, דמשום שאין דעתו לקחת הביצה עליונה אולי הוי חציצה וממילא מותר לקחת הביצה התחתונה, ואין מקום לשאלת הרשב"א, כי מעולם לא נתכוון רש"י לומר שאפשר לקחת האם. ולפ"ז גם רש"י סבירא ליה כדרכם של תוס'. וכתב הש"ך שכן משמע שלמדו פשט בסוגיא גם הרמב"ם, הטור, והמחבר. וכדברי הש"ך איתא גם כן בלבוש (סי' רצ"ב סעיף ט'). וכן כתב בשו"ת 'חכם צבי' סי' פ"ג (דבריו מובאים בשלמותם להלן בספרנו), וכ"ה במנחת חינוך (מצוה תקמ"ה סי' י"ב).

י״גשיטת ראשונים נוספת בסוגיא

י״דהרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, והר"ן חולקים על רש"י ותוס' הנ"ל, ומפרשים דספק הגמ' אינו באופן שהביצים העליונים הם ביצי קיימא וכשרות, אשר אפשר לקיים בהם המצוה, אלא לשיטתם מיירי הגמרא בביצים שאין בהם דין שילוח, כגון שהם ביצי עוף טמא שפטורים משילוח, או ביצים מזומנים שג"כ פטורים משילוח, ועל זה מסתפקת הגמ' האם ביצה כזו הוי חציצה ומותר לקחת הביצה תחתונה, או מ"מ הרי האם בפועל רובצת על הביצה התחתונה ואין הביצה עליונה חוצצת עליו, והגם שאינם בר שילוח.

ט״ווברבנו ירוחם (ספר אדם נתיב ט"ו אות כ"ג) כתב בזה"ל: "שני סדרי ביצים יפות", והרי שחולק על הרשב"א ודעימיה, וסבירא ליה כרש"י דמיירי הגמרא באופן שגם הביצה העליונה כשרה (ולפירוש הש"ך גם הרמב"ם, טור, ושו"ע סוברים כן).

ט״זנידון האחרונים בהרואה קן צפור אי יש חיוב לשלח

י״זמדברי הרשב"א הנ"ל שכתב בתו"ד שאע"פ שלא יקח האם או הביצים מ"מ מחויב לשלח, הוכיח החות יאיר שבכל פעם שרואה אדם קן, אפילו אם אינו רוצה בנים, מכל מקום חייב לשלח. ועיין בחזו"א (סוף ס"ק ב') שדוחה ראיית החו"י ומביא ראיה מהגמרא שאין חיוב להיזקק לקן אם אינו רוצה הבנים.

י״חוע"ע בדברי הגר"ח קניבסקי שליט"א בספר 'שיח השדה' (דבריו מובאים בשלמותם להלן בספרנו), שמוכיח מדברי הרבה ראשונים דלא כהחו"י יעו"ש.