שלח תשלח, חלק ההלכה, הוספות לדיני שלוח הקן ל״וShaleach Teshalach, Halakhic Part, Additions to Laws of Shiluach HaKen 36
א׳עוד בטעם הדבר שזוכים לבנים ובית חדש
1
ב׳להלן (ב'טעמי המצוה' הטעם החמישי) נתבאר כי מפרשים רבים (ה"ה, המהרי"ט, חת"ם, נצי"ב, רש"ר הירש, אבני נזר, ואזנים לתורה) נתנו טעם לחיוב לשלח את האם, שהוא מפני שאין לנו לנצל לרעה מדת הרחמים שיש לאם על בנה, שאינה בורחת מחמת בני האדם הקרבים אליה, אלא נשארת בקן כדי להגן על אפרוחיה, יעו"ש. וראיתי בספר מגד יוסף עה"ת שמפרש לפי טעם זה הא דזוכים לבנים בקיום מצוה זו, וז"ל: "ונמצא שע"י קיום מצות שילוח הקן הוא מראה בצורה ברורה ביותר שהוא מבין רגשי האם לבנה וגם מתחשב בהם וממילא הוא עצמו ראוי להיות אב או אם, לכך השכר של בנים מתאים למצות שילוח הקן", עכ"ל.
2
ג׳ובספר מנחת עני (פרשת כי תצא) לבעל הערוך לנר כתב הטעם שזוכה לבית חדש אחר שזוכה לבנים בזה"ל: "איתא במדרש רבה (דברים כב, ו) יש מצות שמתן שכרה עושר ויש מצוה שמתן שכרה כבוד, ומה מתן שכרה של מצות שלוח הקן, שאם אין לך בנים אני נותן לך, שנאמר ואת הבנים תקח לך. וזה גם כן פירש מצוה גוררת מצוה, כי יקרא קן צפור ותקיים מצוה זו, ומתוך כך תזכה לבנים, ויהיה ביתך קטן מהכיל ותבנה בית חדש ועשית מעקה לגגיך", עכ"ל. וכעין זה כתב בספר "אזור אליהו" (פרשת כי תצא) לרבי אליהו הכהן (בעל השבט מוסר), וז"ל: "הקב"ה מזמין לו מצות שלוח הקן ששכרו בנים, ומתוך כך כי תבנה בית חדש, שכיון שזכה בבנים צריך הרחבת הגבול ומזמין לו הקב"ה בית חדש, ומתוך כך כיון שהרבה בנפשות ביתו נמשך אחריו המזונות, ומזמין לו הקב"ה שדה לזרוע, ולכך סמיך ולא תחרוש בשור ובחמור. וכשגדלים בניו צריך להלבישם משי, לכך סמיך לא תלבש שעטנז, גדילים תעשה לך, ומקיים מצות ציצית. הרי שמצוה אחת גורמת כמה מצות בהכרח, לפי שהקב"ה כדי לתת לו שכר המצוה שעשה ממשיך לו מצוה אחרת, שבאותו ענין שפורע לו יש לעשות מצוה כדפרישית וזהו מצוה גוררת מצוה", עכ"ל.
3
ד׳•
4