שלח תשלח, חלק ההלכה, שו"ת י״אShaleach Teshalach, Halakhic Part, Responsa 11
א׳שו"ת אבן ישראל
1
ב׳ממרן הג"ר ישראל יעקב פישר זצ"ל
2
ג׳חלק ט' סימן קא
3
ד׳בענין שלוח הקן
4
ה׳מה ששאל מע"כ עמש"נ בספרי ח"ח סי' ס"ז בענין שלוח הקן שבעה"ב יכול להתנות שאינו רוצה לקנות בחצירו בבצים שתטיל הציפור או היונה, שבספר מנחת שלמה ח"ב סי' צ"ב, הביא בשם חכם אחד, דלא מהני בכה"ג משום דבידו לחזור בו ממה שאמר, והוה ממש כקן בידו, דאי חוזר בו קונה אפי' שלא מדעת, עיי"ש.
5
ו׳וכל זה אינו מובן, מה נפק"מ בין אומר תזכה לי חצרי בחצר שאינה משתמרת, לבין אדם החוזר בו בחצר המשתמרת שאמר שאינו רוצה לקנות וחוזר בו, אם זה מקרי בידו, כיון שבידו לקנות, כשחוזר בו ממה שהתנה, וע"כ גם בחצר שאינה משתמרת כשהוא עומד לפני שלוח הקן, הרי הוא יכול לומר תזכה לי חצרי, וזוכה, וגם אפילו אינו אומר, הרי עתה הוא עומד בצד שדהו דלא בעינן משתמרת, וא"כ הרי בידו לזכות, ולא אמרינן דעי"ז שהוא יכול לזכות הוה כמו שהוא בידו ממש, ואף בשכבר נתחייב בשלוח לכמה פוסקים אפי' אינו רוצה לקח הבנים, וקעביד איסורא באומר שרוצה לקנות כמבואר ב"מ דף ק"ב ע"א, מ"מ הרי יכול לקנות אף דעביד איסורא, אלא דנימא דלא מיקרי בידו משום דאינו רוצה לעבור איסורים, ה"נ אינו רוצה לחזור בו מלקנות, כיון שהוא רוצה לקיים מצות שלוח הקן, ומה שייך לומר שהוא בידו כשאינו רוצה ולתכלית זה התנה, וגם הרי כל מה שהיה בידו לחזור זהו לפני שהאם רובצת על הבצים, דכשהיא רובצת כבר אסור לקנות כדאיתא בב"מ שם, וא"כ מה שייך בידו, וגם עיקר הסברא דנימא כיון דיכול ובידו לזכות הוה כשלו, זהו סברת ר"א ממיץ בנדרים דף ל"א, וזוהי סברא דיחידאה, ועיין קצוה"ח שתירץ קו' השמ"ק בב"מ דף מט ע"א, גבי מכירי כהונה בסברת ר"א ממיץ, עיי"ש.
6
ז׳וברעק"א שם תמה דר"א ממיץ כתב רק שיכול להקדישו אחר שיבוא לידו עיי"ש, הבאתי דבריהם בספרי שם על ב"מ דף מט ע"א עיי"ש, והיינו משום דלאקדושי בעינן שיהיה קנוי לו דילפינן מביתו שיהיה ברשותו, ובמחשבה לבד לא הוה ברשותו, וה"נ לא הוה קנוי בידו, והרי נתבאר דאין ממש בטענה זו, ושפיר הוה עצה נכונה כדי לקיים מצות שלוח הקן להתנות שאינו רוצה לקנות בחצירו, וכמש"נ.
7
ח׳נאם ישראל יעקב פישר
8