שלח תשלח, חלק ההלכה, שו"ת ד׳Shaleach Teshalach, Halakhic Part, Responsa 4
א׳שו"ת בנין ציון החדשות סי' י"ד
1
ב׳מבעל הערוך לנר
2
ג׳ב"ה אלטנא יום ב' כ"ז אלול תרכ"ח לפ"ק.
3
ד׳לגיסי הרבני מו"ה קונרייטער נ"י
4
ה׳בק"ק מינכען יע"א.
5
ו׳מה ששאל גיסי נ"י שתמוה לו שלא הוזכר בפוסקים שמברכים על מצות שלוח הקן.
6
ז׳תשובה הנה בשערי תשובה (סי' רצ"ב) הזכיר מחברים שדברו מזה ולא העתיק דבריהם והספרים איננו בידי אבל ראיתי בשו"ת הרשב"א (סי' י"ח) שכתב וז"ל וכן אין מברכין על כל מצוה שהיא באה מתור עבירה כגון השבח גזילה וחזרת הריבית שלא צונו לגזול כדי להשיב וליקח את האם כדי שנחזור ונשלח אותה וכל כיוצא באלו עכ"ל.
7
ח׳וזכורני שפעם א' שאלתי לאדמ"ו הגאון מו"ה אברהם בינג זצ"ל איך יקיים מצות שלוח הקן והיה דעתי שיגביה האם מעל הבנים ויפריח אותה. והשיב לי שאסור לעשות כן דמיד כשלוקח אותה עובר בלאו דלא תקח האם על הבנים אלא שצריך לגרש אותה מעל הקן עד שתפרח. והנה לכאורה נסתר זה מדברי הרשב"א הנ"ל שכתב דלכך אין מברכים על שלוח הקן מפני שבא על ידי עבירה שלקח אותה ומשמע מזה שמצות שילוח הוא כאשר חשבתי שיקח אותה וישלחנה. אבל באמת קשה מאד איך נאמר שהתורה צותה לעשות עבירה בתחלה למען ננתק אותה אח"כ ע"י מצוה. וביותר יקשה לר' יהודה דס"ל (סוף חולין) הנוטל אם על הבנים לוקה ואינו משלח הרי דלא מהני השלוח אחר שלקחה וע"כ צ"ל כדעת אדמ"ו ז"ל שלא יקחה כלל וא"כ דברי הרשב"א תמוהים. ואולי יש לומר דמצות שילוח הקן יש לקיימה בשני אופנים או שיגרשה מבלי שלקח אותה בתחלה וזו עיקר המצוה שצותה התורה או אם עבר ולקחה יקיים העשה דשלוח מיד לנתק הלאו דקיי"ל כרבנן דמשלח ואינו לוקה והרשב"א דבר מאופן השני דלכך לא מברך על שילוח זה כיון שהמצוה בא ע"י העבירה.
8
ט׳ומה שלא מברך על שלוח זה באופן הראשון מיושב ג"כ ע"פ מה שכתב הרשב"א שם לפני זה דאין מברכים על מצוה שאינה תלויה כולה ביד העושה מפני שאפשר שלא יתרצה בה חבירו ונמצא מעשה מתבטל כגון מתנות עניים וכו' ע"ש. ובזה יש ליתן טעם ג"כ שלא מברך על שלוח הקן באופן ראשון דבשעה שמברך עובר לעשייתה יש ספק שמא תפרח האם מאליה מעל הקן מבלי שישלחה והוי ברכה לבטלה ולכן לא הזכיר הרשב"א רק מאופן השני שלוקחה תחלה דבזה אין חשש שמא תפרח אבל בזה הרי מצוה שבאה ע"י עבירה ולכן בכל אופן אין מברכין על שלוח הקן.
9
י׳הקטן יעקב
10