שאילת יעבץ, חלק א קי״אSheilat Yaavetz, Volume I 111

א׳יש איסור סירוס בדגים או לא:
1
ב׳תשובה
2
ג׳איסור סירוס אם מתפשט בדגי הים
לענ"ד הדבר פשוט שאף הן בכלל. דבכל מקום שנאמר אפי' שור וחמור אף חיה ועוף בכלל כמו ששנינו שילהי פרק שור שנגח ד"וה. ולאו דווקא חיה ועוף. אלא כל ב"ח במשמע כדמוכח בגמרא דהתם. דאף בדגים איכא חיובא. כ"ש היכא דלא פרט הכתוב שום מין מיוחד. שהכל בכלל. ואי משום דהכא כתיב ובארצכם כל שבארצכם. לא אתי למעוטי מה שבים. אדרבה ריבויא הוא כל שבארצכם. דמשו"ה אסור לסרוסי נמי כלבא. ולא מיבעיא כלב דים שהוא בורח ליבשה ג"כ. אלא כל מינין שבים. הרי הן במשמע כל שבארצכם. דארץ כוללת גם הים בהרבה מקומות. בפרט בענין האיסורין שאין לחלק ביניהן בשום דבר:
3
ד׳ולכאורה הוא תלמוד ערוך שמותר. דאיתא פ' הספינה שסירס הקב"ה ללויתן ובת זוגו וידוע במדרש שהקב"ה מקיים התורה. אבל באמת אין למדין הלכה מאגדה כמו שאמרו ז"ל. ועוד שהרי אמרו שם ג"כ שסירס לבהמות בהררי אלף. אלא ע"כ ליכא למילף מנה. וי"ל ג"כ כיון דבידי שמים הוא מישרי שרי. כדשרינן לסריס בי"ש לבוא בקהל. ה"ה לאיסור סירוס כל בי"ש ליתא לאיסורא. כמ"ש בס"ד בא"גב דשני איסורין הללו שוין להחמיר. וה"ה להקל. והיינו דשרי לסרס התרנגול ע"י שנוטל כרבלתו. דמעצמו מסתרס. ואע"ג דגרמא הוא. הכא שרי משום דמיקרי בי"ש כמו בצמקה הריאה ודו"ק. הנלע"ד יעב"ץ ס"ט:
4