שאילת יעבץ, חלק א קי״זSheilat Yaavetz, Volume I 117
א׳היאך יש לנהוג בשנה מעוברת בתענית ז' אדר יום מיתת מרע"ה:
1
ב׳סעד הגון לקבוע תענית ז' באדר שני משם אמה"ג ז"ל
תשובה בודאי כבר ידעת וראית מ"ש במג"א סתק"פ. ונראה דלא פסיקא ליה מילתא להתענות בראשון כדעת מהרי"ל ות"ה. ומציונו נראה שדעתו נוטה יותר לקובעו בשני. וכך היתה דעתו של אמ"הג ז"ל שהעיקר להתענות בשני. דומיא דפורים שנוהג בשני. ומסתבר ליה דהא בהא תליא שבו היה הנס כדאמרינן שכיון שנפל הגורל לפני המן באדר שמח והוא לא ידע שבשבעה באדר מת ובשבעה בו נולד שהגינה זכותו של משה. א"כ בדין הוא שתעניתו ופורים שוין להיות נוהגין בחודש א' עכ"ד הרב ז"ל דפח"ח:
תשובה בודאי כבר ידעת וראית מ"ש במג"א סתק"פ. ונראה דלא פסיקא ליה מילתא להתענות בראשון כדעת מהרי"ל ות"ה. ומציונו נראה שדעתו נוטה יותר לקובעו בשני. וכך היתה דעתו של אמ"הג ז"ל שהעיקר להתענות בשני. דומיא דפורים שנוהג בשני. ומסתבר ליה דהא בהא תליא שבו היה הנס כדאמרינן שכיון שנפל הגורל לפני המן באדר שמח והוא לא ידע שבשבעה באדר מת ובשבעה בו נולד שהגינה זכותו של משה. א"כ בדין הוא שתעניתו ופורים שוין להיות נוהגין בחודש א' עכ"ד הרב ז"ל דפח"ח:
2
ג׳מראה פנים מסבירות לשני הדעות שי"ל על מה שיסמוכו
ולי תלמידו הצעיר היה נראה לכאורה דתליא בפלוגתא דאמוראי ספ"ק דסוטה. דאיפליגו ביום שהושלך מרע"ה ליאור ח"א ששה בסיון היה וח"א כ"א בניסן ופריך תלמודא בשלמא למ"ד ששה בסיון היינו דמשכחת לה תלתא ירחי. אלא למ"ד כ"א בניסן כו' ומשנינן אותה שנה מעוברת היתה. א"כ כי לא אתינן לפלוגתא וקים לן כפשטא דמילתא. וכמ"ד ששה בסיון היה. יום לידתו לא היה רחוק מיום מתן תורה כ"א ג' חדשים. וביום שנולד בו מת. לפ"ז ודאי אין לנו להרחיק יום תענית מיתתו יותר מג"ח מיום מ"ת. כיום לידתו ככתוב בתורה שלא היה מופלג אלא ג"ח. ומדוע נוסיף עליו חודש. ברם למ"ד אותה שנה מעוברת היתה. א"כ על כרחנו צריך להרחיק יום לידתו מן ך"א בניסן ג' חדשים מקוטעין לפחות. ואי אפשר אלא בראשון. וכצ"ל ביום מיתתו. לפי שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחודש. ואליבא דהך מ"ד בודאי שנת מיתתו כמו כן מעוברת היתה ונפטר בראשון. ואתיא כמ"ד הכי במכילתא כדאי' בילקוט יהושע. אע"ג דלא א"ש עם סוגיא דתלמודא פ"ק דקדושין. מיהת בין למר ובין למר ודאי לא מת בשני. וסייעתא לדעת בת"ה וסוגיין דעלמא להתענות בראשון. משו"ה מסתברא דהיכי דנהוג שפיר דמי. הנלענ"ד יעב"ץ ס"ט:
ולי תלמידו הצעיר היה נראה לכאורה דתליא בפלוגתא דאמוראי ספ"ק דסוטה. דאיפליגו ביום שהושלך מרע"ה ליאור ח"א ששה בסיון היה וח"א כ"א בניסן ופריך תלמודא בשלמא למ"ד ששה בסיון היינו דמשכחת לה תלתא ירחי. אלא למ"ד כ"א בניסן כו' ומשנינן אותה שנה מעוברת היתה. א"כ כי לא אתינן לפלוגתא וקים לן כפשטא דמילתא. וכמ"ד ששה בסיון היה. יום לידתו לא היה רחוק מיום מתן תורה כ"א ג' חדשים. וביום שנולד בו מת. לפ"ז ודאי אין לנו להרחיק יום תענית מיתתו יותר מג"ח מיום מ"ת. כיום לידתו ככתוב בתורה שלא היה מופלג אלא ג"ח. ומדוע נוסיף עליו חודש. ברם למ"ד אותה שנה מעוברת היתה. א"כ על כרחנו צריך להרחיק יום לידתו מן ך"א בניסן ג' חדשים מקוטעין לפחות. ואי אפשר אלא בראשון. וכצ"ל ביום מיתתו. לפי שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחודש. ואליבא דהך מ"ד בודאי שנת מיתתו כמו כן מעוברת היתה ונפטר בראשון. ואתיא כמ"ד הכי במכילתא כדאי' בילקוט יהושע. אע"ג דלא א"ש עם סוגיא דתלמודא פ"ק דקדושין. מיהת בין למר ובין למר ודאי לא מת בשני. וסייעתא לדעת בת"ה וסוגיין דעלמא להתענות בראשון. משו"ה מסתברא דהיכי דנהוג שפיר דמי. הנלענ"ד יעב"ץ ס"ט:
3