שאילת יעבץ, חלק א קכ״הSheilat Yaavetz, Volume I 125
א׳דבר מתמיה וזרו"ת כפול נמצא בהלק"ט בדין הנחת תפילין
בס' הלק"ט ח"א סי' נ"ג. מי ששכח ולבש תפילין של ראש קודם לשל יד כו'. תשו' שמעתי שנהגו בצפת תו' דכשפגע בשל ראש תחלה. לובשו ומברך עליו. וחוזר ופושטו ואח"כ לובשן כדרכן וייטב מעיני וה"נ אם אירע לו כך יסיר של ראש. וחוזר למצותו עכ"ל:
בס' הלק"ט ח"א סי' נ"ג. מי ששכח ולבש תפילין של ראש קודם לשל יד כו'. תשו' שמעתי שנהגו בצפת תו' דכשפגע בשל ראש תחלה. לובשו ומברך עליו. וחוזר ופושטו ואח"כ לובשן כדרכן וייטב מעיני וה"נ אם אירע לו כך יסיר של ראש. וחוזר למצותו עכ"ל:
1
ב׳ותרוייהון לא הניין לי. אם מנהג צפ"תו שהוא נגד הדין הפסוק בש"ע מסברה ישרה. שאין משגיחין בנ"ד אאין מעבירין על המצות. דבעינן כל זמן שבין עיניך יהיו שתים. ובכה"ג לאו מצוה היא שלא לעבור עליה וק"ל. ולכן אם פגע בשל ראש תחלה. אעפ"כ יעזבהו ויניח של יד תחלה. שלא לעבור עמ"ש כל זמן שבין עיניך יהיו שתים:
2
ג׳ואם אירע שלבש של ראש תחלה וכנדון שלו. איני רואה טעם לפשיטה זו. ולמה נצריכהו לפושטה. אי משום לקיומי כל זמן שבין עיניך יהיו שתים. יניח גם של יד ויתקיים המקרא. הנלע"ד כתבתי יעב"ץ ס"ט: שוב אחרי כמה שנים מצאתי כדברי בס' ט"ז א"ח סי' תשפ"ד:
3