שאילת יעבץ, חלק א קל״טSheilat Yaavetz, Volume I 139
א׳אם יש לסמוך ממ"ש בשכנה"ג לענין ספירת העומר שאם מנה בר"ת ד"מ ל"ג לעומר. יצא:
1
ב׳תשובה
2
ג׳הסופר ס"ע בר"ת לא יצא דלא כבשכ"הג והמונה ע"י קריאת אותיות במילוין מכוונות למספר אינו משובח וספקא הוי
הטעם שכתב הרב ז"ל מדורשי רשומות. במ"כ אינו מכריח כלל לקבוע הלכה כמותו וכן הראיה מירו' פ"ק דשקלים שדרשו זה יתנו רמז לי"ב מנין. היא ראיה של כלום. כי כיוצא בזו נמצאים לרוב בתלמוד זה י"ב לוגין. ולמדו סתם נזירות ל' יום מיהיה והרבה כמוהם שהן גופי הלכות נלמדות בגימטריא שהיא אחת מל"ב מדות של ראב"י שהתורה נדרשת בהן. אבל כל זה לא יספיק להוכיח שכך הוא דרך המנין אפי' בין בני אדם. והמציאות יורה יגיד ההפך. כי לא נראה ולא נשמע בדיבור שנהגו כך למנות בשום מקום ובשום זמן אף בעסקים הזמניים. כי אם בכתיבה הדיוטית וספרא בצירא במקום שאין קפידא. אצ"ל שאין זה נהוג במקרא ובמניני התורה:
הטעם שכתב הרב ז"ל מדורשי רשומות. במ"כ אינו מכריח כלל לקבוע הלכה כמותו וכן הראיה מירו' פ"ק דשקלים שדרשו זה יתנו רמז לי"ב מנין. היא ראיה של כלום. כי כיוצא בזו נמצאים לרוב בתלמוד זה י"ב לוגין. ולמדו סתם נזירות ל' יום מיהיה והרבה כמוהם שהן גופי הלכות נלמדות בגימטריא שהיא אחת מל"ב מדות של ראב"י שהתורה נדרשת בהן. אבל כל זה לא יספיק להוכיח שכך הוא דרך המנין אפי' בין בני אדם. והמציאות יורה יגיד ההפך. כי לא נראה ולא נשמע בדיבור שנהגו כך למנות בשום מקום ובשום זמן אף בעסקים הזמניים. כי אם בכתיבה הדיוטית וספרא בצירא במקום שאין קפידא. אצ"ל שאין זה נהוג במקרא ובמניני התורה:
3
ד׳ואמנם המנהג בבני אדם להשתמש לפעמים במנין ע"י הזכרת שמות אותיות מורות. המספר דרך קריאתם במלואותם כגון שיאמרו אל"ף במקום אחד. יו"ד אל"ף בעד אחד עשר. ודוגמת זה מצינו כמו כן במשנה פ"ג דשקלים. ובזה באמת ראוי להסתפק. מכל מקום. ואין לי עדיין הכרע לשום צד להלכה. ונצריך העושה כן לחזור ולמנות בלי ברכה:
4
ה׳אבל עדיין לא מצאנו ראינו שישתמשו גם בר"ת האותיות המספריות ע"ד הנ"ל. ובזו ודאי על המוציא להביא ראיה להכריח דעתו שיוצאין במנין כזה דבר תורה. וכל זמן שלא ראינו ראיה מספקת. נשאר הדבר בחזקת שאינו מן המנין. ופשוט לענ"ד שאינו נכנס בגדר ספק. וצריך לחזור ולברך. עם היות שאינני כדאי לחלוק על הרב הגדול הנ"ל ז"ל. ממאי דכתיבנא נ"מ תו לענין חשבון מנין הזאות דיו"הכ כשיאמר א' וא' א' וב' בר"ת אם יצא י"ח באופן זה:
5
ו׳מי שאינו מכיר ל"הק וספר בו י"ל שיצא דלא כבמ"א
עוד יש לי לעוררך בענין זה מ"ש במג"א שאם ספר בל"הק ואינו מבינו לא יצא. אינו מוסכם לענ"ד כמ"ש בחיבורי בס"ד והוכחתי מדברי התו' שיוצא אף בלשון שאינו שומע. יעב"ץ ס"ט:
עוד יש לי לעוררך בענין זה מ"ש במג"א שאם ספר בל"הק ואינו מבינו לא יצא. אינו מוסכם לענ"ד כמ"ש בחיבורי בס"ד והוכחתי מדברי התו' שיוצא אף בלשון שאינו שומע. יעב"ץ ס"ט:
6