שאילת יעבץ, חלק א קנ״דSheilat Yaavetz, Volume I 154
א׳בעיא באותיות הנטפלות לשם בין מלפניו בין מלאחריו אם מותר לכתבן חוץ לשטה ומיפשטא לחומרא לכתחלה ובדיעבד לקולא אבל במקצתו של שם עדיין צ"ע למעשה בין בתלייה בין חוץ לשטה אף בדיעבד
צל"ע אם מותר לכתוב אות המשמשת להשם ב"ה מלפניו חוץ לשטה. אע"ג דקיי"ל שאין לכתוב אפי' אות א' מהשם חוץ לשטה. דילמא היינו דווקא באותיות השם עצמו השרשיות. משא"כ בשמושיות כגון אותיות בוכלם. דהא אפי' למוחקן שרי. ואת"ל דכ"ש דמותרין בחוץ לשטה. עדיין יש לספק באותיות הנטפלות לשם מלאחריו כגון נ"ו מאלהינו כ"ם מאלהיכם דאסור למוחקן שכבר קידשן השם. מי נימא דלענין כתיבה בשטה קילי. או דילמא אדרבה לענין זה אפי' בנטפלות מלפניו יש קפידא. ושמא מלפניו חמור טפי. משום דמזיד הוא וק"ל:
צל"ע אם מותר לכתוב אות המשמשת להשם ב"ה מלפניו חוץ לשטה. אע"ג דקיי"ל שאין לכתוב אפי' אות א' מהשם חוץ לשטה. דילמא היינו דווקא באותיות השם עצמו השרשיות. משא"כ בשמושיות כגון אותיות בוכלם. דהא אפי' למוחקן שרי. ואת"ל דכ"ש דמותרין בחוץ לשטה. עדיין יש לספק באותיות הנטפלות לשם מלאחריו כגון נ"ו מאלהינו כ"ם מאלהיכם דאסור למוחקן שכבר קידשן השם. מי נימא דלענין כתיבה בשטה קילי. או דילמא אדרבה לענין זה אפי' בנטפלות מלפניו יש קפידא. ושמא מלפניו חמור טפי. משום דמזיד הוא וק"ל:
1
ב׳גם צ"ע להלכה איך לנהוג אם כתוב אפי' מקצת השם עצמו חוץ לשטה. דבש"ע משמע דבדעבד לא פסל. וכדמוכח נמי בחבור הרמז"ל. דלא אדכיר ליה לגמרי אפי' לקפידא בעלמא. ולפמ"ש בב"ה בשמו שכתב בתשובה. נראה דפסול לגמרי. וצריך חקירה מנא ליה הא. אטו לאו כל דכן הוא מתלית השם במקצתו. דאע"ג דאידכר בגמרא בהדיא. משמע דאינו מעכב דיעבד (וכ"מ שוב לבב"ח בהדיא) ק"ו למקצתו חוץ לשטה (איברא אר"מ לק"מ מהא. דאזיל לשטתיה וס"ל במקצתו תלוי נמי פסול. אלא מיהא מאותיות הנטפלות מוכח שפיר דנראה דמודי הר"מ וכ"ע דשרו לתלותן. וק"ו לכתיבה דחוץ לשטה) שעדיין אנו מבחוץ ולא ידענו מקור הדבר מאין יצא להם ז"ל. עם שאין להרהר אחרי רבותינו הגדולים ז"ל. כי בודאי לא מלבם בדאוהו. שמא לא נאמר אלא לכתחלה. ואולי מדין התלייה למדוה. (וכן נראה משתיקת כה"פ שלא גילו לנו מוצא הדין) ומנה כתלייה דלא מחמרינן אלא במקצת השם עצמו. משא"כ בנטפלות דליכא דפסל דיעבד כך נ"ל. אמנם במקצת השם אכתי מספקא לי בין בתלייה בין חוץ לשטה אפי' בדיעבד. הדבר צריך תלמוד אם יבוא לידי מעשה. יעב"ץ ס"ט:
2