שאילת יעבץ, חלק א נ״אSheilat Yaavetz, Volume I 51
א׳עוד שאלת על מה סומכין האשכנזים שנושאין כפים בנעילה אפי' בלילה ע"פ מהרי"ל. דהא איתקש נ"כ לשירות דאינו אלא ביום. וכן כתבו האחרונים ז"ל. שיש לבטל המנהג:
1
ב׳מנהג אשכנז שנ"כ בנעילה גם בלילה כשר הדבר וישר מעיקר הדין ודלא כאחרונים ז"ל
תשובה ס' מהרי"ל אין בידי לע"ע. אמנם נראה טעמיה דמהרי"ל משום דאנן קיי"ל כשטת רב דבירו'. דס"ל נעילת שערי שמים והיא בלילה. וכמ"ש גם בט"ז סי' תרכ"ג שמנהגינו כן הוא ע"פ דעת רב שתפלת נעילה אפי' בלילה. והיא סברת הטור. א"כ מדחזינן להירו' דמסייע ליה לר"י דאמר נעילת שער היכל. ממתני' דכהנים נ"כ בנעילה. מוכרחים אנו לומר דע"כ רב לא ס"ל דאתקש נ"כ לשירות לענין זה שאין נ"כ אלא ביום. דהא ודאי רב נמי ידע ממתני' דתענית. ופשיטא דלא פליג עלה. אלא צ"ל בודאי אליבא דרב לא להכי איתקש. דהרי מצינו בעל מום דכשר נמי בנ"כ. אלא קרא אסמכתא בעלמא. ודוקא למאי דאתמר בתלמודא בהדיא הוא דאיתקש. אבל למידי אחרינא לא. וכ"ש נ"כ דתפלה בגבולין. דלא בעינן דומיא דשירות דווקא. וכמ"ש בה"ל נ"כ בס"ד:
תשובה ס' מהרי"ל אין בידי לע"ע. אמנם נראה טעמיה דמהרי"ל משום דאנן קיי"ל כשטת רב דבירו'. דס"ל נעילת שערי שמים והיא בלילה. וכמ"ש גם בט"ז סי' תרכ"ג שמנהגינו כן הוא ע"פ דעת רב שתפלת נעילה אפי' בלילה. והיא סברת הטור. א"כ מדחזינן להירו' דמסייע ליה לר"י דאמר נעילת שער היכל. ממתני' דכהנים נ"כ בנעילה. מוכרחים אנו לומר דע"כ רב לא ס"ל דאתקש נ"כ לשירות לענין זה שאין נ"כ אלא ביום. דהא ודאי רב נמי ידע ממתני' דתענית. ופשיטא דלא פליג עלה. אלא צ"ל בודאי אליבא דרב לא להכי איתקש. דהרי מצינו בעל מום דכשר נמי בנ"כ. אלא קרא אסמכתא בעלמא. ודוקא למאי דאתמר בתלמודא בהדיא הוא דאיתקש. אבל למידי אחרינא לא. וכ"ש נ"כ דתפלה בגבולין. דלא בעינן דומיא דשירות דווקא. וכמ"ש בה"ל נ"כ בס"ד:
2
ג׳ותו מאן לימא לן דאתקוש לשירות דיום. דילמא לעבודת לילה איתקוש. וכיון דזמנה דנעילה בלילה אליבא דרב דכוותיה קיי"ל. הא על כרחך גם הנ"כ בלילה. ותפלה נמי עבודה היא נגד איברים ופדרים דלילה. משו"ה לית לן בה דכך היא מצות נ"כ כתפלה עצמה. ועל כרחיך לא פליג רב אמתני' דיש נ"כ בנעילה. ואנן כוותיה עבדינן. ולכן דעת מהרי"ל נכונה בעיני:
3
ד׳והכי מסתברא נמי דלאו לכל מילי דשירות איתקוש. מדילפינן מכה תברכו בעמידה. והא למה לי קרא. תיפוק ליה דיושב פסול ומחיל עבודה. אלא ודאי כדאמרן. ותו אמאי לא נקטיה נמי תלמודא בהדיא ולימא כה תברכו ביום. אלא לאו היקישא הוא. אלא אסמכתא ולמאי דאיתמר איתמר. ותו לא מידי יעב"ץ ס"ט:
4
ה׳שוב זיכני הש"ית ובא לידי ס' מהרי"ל ומצאתי אחר החיפוש בריש הל' תפלה דיוה"כ שלו. שם כתוב כלשון הזה ואם ימשך נעילה תוך הלילה מ"מ עולים לדוכן. ופליאה נשגבה בעיני מהר"י סג"ל מאחר דכתיב ביום צותו והדוכן הוא עבודה. ואמר ששוב מצא טעם לדבר. הואיל ועיקר הקרבנות נקרבות ביום יכולים האימורים ליקרב בלילה וכו' ה"נ גבי דוכן ל"ש עכ"ל. הרי שכיוונתי בעז"ה לדעת הגדול ז"ל ולטעמו ממש. וכ"ש אחר שהכרחנוהו והחזקנוהו בתבלין ומלח. יפה עושה הכהן המברך ומתברך. ואומרין לו עלה והצלח:
5