שאילת יעבץ, חלק א ס״בSheilat Yaavetz, Volume I 62
א׳שם שאלה נ"ו אם מותר ללוש ביסקוגוס בחלב. תשובה נראה דלא מיקרי זה כעין תוארו. והוי כשאר פת כיון שעושה תדיר מהם. והגיה עליה בנו המני"ח וז"ל דלא אתי למיסרך עד כאן:
1
ב׳ונשתבש מאד כי לא הבין כוונת אביו המחבר ז"ל. כסבור הוא שאביו הרב אהתירא קמהדר. וטעות הסופר הכשילו. שהיה כתוב לפניו כעין תוארו. וחשב שר"ל בזה שאין זה כעין תוארו של לחם. ולכן הוי כשאר פת ומותר:
2
ג׳ביסקוגוס של ספרדים אסור ללוש בחלב לפ"ד הל"קט ובנו הרמ"ח במ"כ לא הבין לשון אביו
וזה אמנם העדר ידיעה במחילה. שכוונת המחבר פשוטה לאיסור. וט"ס יש כאן וצ"ל דלא מיקרי כעין תורא. דבלש את העסה בחלב אמרינן ואי עבדיה כעין תורא שרי. לפי שהוא משונה וניכר שלא יבוא לאוכלו עם הבשר. משו"ה אי עבדיה כעין תורא שרי. וקאמר דאותן ביסקוגוס לא מיקרי כעין תורא. והוו להו כשאר פת שאסור כשלש אותו בחלב. דלא הוי היכר. אע"פ שהן דקין קצת כיון שעושין מהן תדיר אתי לאיחלופי בשאר פת. לאוכלן עם הבשר. ועל כן אסורין לגמרי וק"ל. מיהו לדינא הני ביסקוגוס דידהו לא בקיאינן בהו. (כמדומה שהן כעכין יבשין הנחתכין לשנים אחר אפיה ראשונה ומחזירין אותן לתנור ונאפין שנית. הנקראין בלשון לעז בישקויט. ובל"א צוויא באק. על השנות אפייתן. וא"כ באמת נראה שחומרא גדולה היא בלי טעם מוכרח. ע"כ המקל לא הפסיד) ונהוג עלמא היתר בלחמניות דידן דמינכרי טובא. יעב"ץ ס"ט:
וזה אמנם העדר ידיעה במחילה. שכוונת המחבר פשוטה לאיסור. וט"ס יש כאן וצ"ל דלא מיקרי כעין תורא. דבלש את העסה בחלב אמרינן ואי עבדיה כעין תורא שרי. לפי שהוא משונה וניכר שלא יבוא לאוכלו עם הבשר. משו"ה אי עבדיה כעין תורא שרי. וקאמר דאותן ביסקוגוס לא מיקרי כעין תורא. והוו להו כשאר פת שאסור כשלש אותו בחלב. דלא הוי היכר. אע"פ שהן דקין קצת כיון שעושין מהן תדיר אתי לאיחלופי בשאר פת. לאוכלן עם הבשר. ועל כן אסורין לגמרי וק"ל. מיהו לדינא הני ביסקוגוס דידהו לא בקיאינן בהו. (כמדומה שהן כעכין יבשין הנחתכין לשנים אחר אפיה ראשונה ומחזירין אותן לתנור ונאפין שנית. הנקראין בלשון לעז בישקויט. ובל"א צוויא באק. על השנות אפייתן. וא"כ באמת נראה שחומרא גדולה היא בלי טעם מוכרח. ע"כ המקל לא הפסיד) ונהוג עלמא היתר בלחמניות דידן דמינכרי טובא. יעב"ץ ס"ט:
3