שאילת יעבץ, חלק א ס״הSheilat Yaavetz, Volume I 65
א׳מעשה אירע בכפר סמוך לעמדין שמת א' סמוך לשבת והיה לו אחים בכפר ההוא שהיו דרים בו שלשה אחים. וגם בק"ק עמדין היתה לו אחות נשואה. שאלני בעלה אם ינהוג בשבת דברים שבצנעה:
1
ב׳הוראה לקולא להתיר דברים שבצנעה בשבת לאחות אוננת שאינה בעיר שהמת שם
והתרתי לו מטעמים שאזכיר. חדא דכדאי הוא ר"ת לסמוך עליו אפי' שלא בשעת הדחק. וכן בב"ח החזיק בדעת ר"ת לפסוק להתיר אנינות במת שאינו מוטל עליו לקוברו. ואיננו עמו בעיר. והכי נמי הוה מעשה שלא היה המת בעיר שהאוננת שם. וגם אין מוטל עליה לקוברו. כיון שיש לו אחים במקומו שעליהם מוטל. ועדיפא אשה דאפילו עמו בעיר. נראה דלא מוטל עליה לקבור אחיה. אע"ג דמתאבלת עליו. משום דמשתעבדא לבעל. ואצבורא רמי ודאי. כי לית ליה אחי וירתי. ודו"ק. וכ"ש בנ"ד לענין דברים שבצנעה בשבת. נראה ודאי דסמכינן אמאן דפסיק כרשב"ג דחייב בתש"ה. וכדפסק בירו' וכפירוש שהביא רבינו יונה ומובא בב"י. דרשב"ג ות"ק בחובה ורשות קמיפלגי. דת"ק נמי לא מיסר אסיר. ואליבא דרשב"ג חובה נמי הוי:
והתרתי לו מטעמים שאזכיר. חדא דכדאי הוא ר"ת לסמוך עליו אפי' שלא בשעת הדחק. וכן בב"ח החזיק בדעת ר"ת לפסוק להתיר אנינות במת שאינו מוטל עליו לקוברו. ואיננו עמו בעיר. והכי נמי הוה מעשה שלא היה המת בעיר שהאוננת שם. וגם אין מוטל עליה לקוברו. כיון שיש לו אחים במקומו שעליהם מוטל. ועדיפא אשה דאפילו עמו בעיר. נראה דלא מוטל עליה לקבור אחיה. אע"ג דמתאבלת עליו. משום דמשתעבדא לבעל. ואצבורא רמי ודאי. כי לית ליה אחי וירתי. ודו"ק. וכ"ש בנ"ד לענין דברים שבצנעה בשבת. נראה ודאי דסמכינן אמאן דפסיק כרשב"ג דחייב בתש"ה. וכדפסק בירו' וכפירוש שהביא רבינו יונה ומובא בב"י. דרשב"ג ות"ק בחובה ורשות קמיפלגי. דת"ק נמי לא מיסר אסיר. ואליבא דרשב"ג חובה נמי הוי:
2
ג׳ואע"ג דאליבא דתלמודא דילן לא קיימא הלכה כרשב"ג בהא. בנ"ד דמסייע עובדא דר"ת ומעשה רב. מסתברא דאזלינן לקולא. וי"ל דאפי' חובה נמי איכא. וכ"ש לטעמא דאמרן דכיון דאשה משעבדא לבעלה. מסתברא טפי לאקולי. ואע"ג דכתב הרא"ש ז"ל דבאנינות לא קיי"ל כדברי המיקל. מ"מ מדרבנן הוא. והרי הקילו בו חז"ל במת אביו של חתן בשמעתא דבועל בעילת מצוה ופורש. והא נמי ודאי שפיר דמי. דתרי חומרי לא מחמרינן בה. ואפי' תימא חיובא ליכא. איסורא מיהא נמי ליכא. ועל זה סמכתי להתיר נדון הנז' שמצינו בו עונש גדול במבטל את ישראל מפ"ו. כ"ש עונת שבת אף לשאינו ת"ח. והש"ית יצילנו משגיאות. הנלע"ד כתבתי יעב"ץ ס"ט:
3