שאילת יעבץ, חלק א ח׳Sheilat Yaavetz, Volume I 8
א׳שאלת מה דעתי באותה הוראה שהזכירו האחרונים ז"ל בהל' דרוסה שאם נמצאו בעדר א' ג' נדרסין כל העדר אסור. לפי שמצאת להרב בטז"ל שהשיג ע"ז ושבושי קמשביש לה:
1
ב׳תשובה
2
ג׳תשובה לדברי הרב בט"ז בי"ד סנ"ז
אני אינני כדאי להשיב על דברי הרב ז"ל כ"ש לחלוק עליו ח"ו לסמוך על דעתי הקלה אפי' להחמיר. אלא לענין הלכה אני אומר להעתיק לך מ"ש בס"ד בחי' על י"ד וז"ל (בסי' נ"ז בסופו) כתב הרב ט"ז ז"ל מ"כ שאם נמצאו ג' וכו'. וכתב הוא ז"ל על זה טעות גמור הוא דמה מועיל זה וכל בהמה ובהמה יש לה חזקה טובה עכ"ל. ולא ידעתי מדוע החליטו הרב ז"ל לטעות. שלענ"ד אין כאן טעות כלל שהרי הוחזק הדורס בעדר זה וכל א' וא' מהבהמות שבעדר בספק עומדת. ועד כאן לא בעינן מקום צר אלא בספק דרס. (דמידי הוא טעמא אלא שאני אומר ברחו מפניו ולא השיגם. וכאן הרי שור שחוט לפניך) אבל הכא ודאי דרס כל א' ספק הוא. בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת. ואדרבה לדידי איפכא קשיא לי מאי איריא תלתא אפי' בחדא תסגי. דהא איגלאי מילתא דדורס היה בעדר ודרס. וקיי"ל חוששין לספק דרוסה. וכל העדר בספק דרוסה עומד אם ידענו שבא הדורס לתוכו ודרס ודאי ודוק:
אני אינני כדאי להשיב על דברי הרב ז"ל כ"ש לחלוק עליו ח"ו לסמוך על דעתי הקלה אפי' להחמיר. אלא לענין הלכה אני אומר להעתיק לך מ"ש בס"ד בחי' על י"ד וז"ל (בסי' נ"ז בסופו) כתב הרב ט"ז ז"ל מ"כ שאם נמצאו ג' וכו'. וכתב הוא ז"ל על זה טעות גמור הוא דמה מועיל זה וכל בהמה ובהמה יש לה חזקה טובה עכ"ל. ולא ידעתי מדוע החליטו הרב ז"ל לטעות. שלענ"ד אין כאן טעות כלל שהרי הוחזק הדורס בעדר זה וכל א' וא' מהבהמות שבעדר בספק עומדת. ועד כאן לא בעינן מקום צר אלא בספק דרס. (דמידי הוא טעמא אלא שאני אומר ברחו מפניו ולא השיגם. וכאן הרי שור שחוט לפניך) אבל הכא ודאי דרס כל א' ספק הוא. בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת. ואדרבה לדידי איפכא קשיא לי מאי איריא תלתא אפי' בחדא תסגי. דהא איגלאי מילתא דדורס היה בעדר ודרס. וקיי"ל חוששין לספק דרוסה. וכל העדר בספק דרוסה עומד אם ידענו שבא הדורס לתוכו ודרס ודאי ודוק:
3
ד׳וראיה נכונה לקיים ההוראה שמ"כ שאם נמצאו ג' נדרסין בעדר שכולו אסור וביאור הענין שדינו כספק דרוסה
ויש לדמות נדון זה לעיר שכבשה כרכום שכל כהנות שבתוכה פסולות. לחד אוקמתא אפי' יכולות לברוח ואפי' מחבואה אינה מצלת אלא אותה שנבדקה ואמרה טהורה אני. וטעמא משום דהוחזקו בועלין. לא מהניא לה חזקה דגופה. (אע"ג דכל אשה יש לה חזקה דכשרות) והכא נמי איכא חזקה דדרס בעדר זה דאע"ג דיכולין לברוח הרי כולן בספק דרוסות ולא מהניא חזקתייהו. והא דהכא מצרכינן מקום צר גבי ספק דרס. היינו משום. דכל כמה דלא ראינוהו שדרס. אין חזקתו דורס לפי שפעמים הרבה אינו דורס. דמשו"ה לא אסרינן בספק דרוסה אלא בשתק ואינהו מקרקרין. אבל באינך גווני לא חיישינן. אפי' ידענו שהיה כאן דורס. מפני שאין דריסתו ודאית. כל שלא ראינו או ידענו שדרס. אלא דבדאיכא ריעותא כגון איהו שתק ואינהו מקרקרין חוששין לס"ד אע"פ שעדיין לא הוחזקה דריסתו. ולהכי בעינן מקום צר לאחזוקי ריעותא. משא"כ בשדרס לפנינו (או מצאנו דרוסות בפנינו דהיינו הך) בכל גוונא חוששין. דמ"מ הוו להו ספק דרוסות אפי' בבקעה ומקום רחב. שכל השוורים של עדר א' הרי הם כמכונסים ומקובצים במקום א'. שאינן פורשין זה מזה כל דלא אנקיטינהו ניגרי ברייתא. יעוין שילהי קמא. וכן נקנין ע"י משכוכית מטעם זה.ונכנסין בספק אע"פ שיכולין להשמט ולברוח. לא תלינן להקל כה"ג. דומיא דכהנות דלא מהניא להו חזקה דגופא אף שאין המקום צר אצלן לברוח ולהמלט כדאוקימנא התם. ועדיפא מהכא. דהתם אכתי לא אחזוק כלל בעילת כרכום. משוינן ליה כודאי. וכ"ש בנ"ד שהוחזקה דריסה דלא גרעא מנה ואוסרת אפי' במקום רחב כל העדר הנכנס בספק. כדרך שנכנסות בספק כל נשי העיר. אפי' פתוחה. ואף מאן דמוקי התם בגוונא אחרינא. איפשר דמודה הכא כיון דודאי הוא שדרס מקצתו. שחוששין לכולו. ודילמא היינו נמי טעמיה דבהג"ה ההיא דמצריך תלת נדרסין. לאו להחזיק העדר. אלא להחזיק הדורס דס"ל שאינו מוחזק לדורס עד שידרוס ג"פ. (אע"פ דמועדין הן מתחלתן לגבי נזקין במה שהזיקו. מ"מ לענין איסורא לחוש לספק דריסתן לא אמרינן חזקתן דורסין לאסור אחרות ודוק ועמ"ש בס"ד בחי' ספ"ק דקמא) או משום דבחדא איכא למימר איהי אזלא לגביה דחדא עבדא דמשתמטא לזימנין. ואשכחה דורס ודרסה וערקא. והדרא לעדרה. ומחמת זה לא הוחזקה דריסתו שלא במקומו בעדר זה. דתלינן דלא עקר הדורס ממקומו ולא נפל על עדר זה מעולם. אלא דווקא בשיש ג' נדרסין שהרי הוחזק דורס בעדר. והוחזקה דריסה. ושוב אין תולין לומר שפירשו אלו הג' ונדרסו שלא במקומן דכאן נמצאו וכאן היו (ודוק) ואיכא גילוי מילתא דהדורס נפל על העדר ודרס בהן. מעתה כולן אסורין מספק. ולא מפני שהוחזקו בדרוסות דנימא העמד כולן בחזקת שנדרסו כמו שהבין בט"ז ז"ל. שזה דבר בטל בלי ספק. דשוינהו נמי ודאי דרוסות כיון דקאתי עלה מטעם דחזקת כולן דרוסות וק"ל. זה ודאי לא עלה על דעת אדם מעולם. אלא כדאמרן דבכה"ג כולהו ספקא הויין כנ"ל ברור ונכון עד כאן לשוני שם. ואתה תבחר ותקרב. והיה זה שלום וישע רב. כחפץ דש"ת בוקר וערב. הטרוד יעב"ץ ס"ט:
ויש לדמות נדון זה לעיר שכבשה כרכום שכל כהנות שבתוכה פסולות. לחד אוקמתא אפי' יכולות לברוח ואפי' מחבואה אינה מצלת אלא אותה שנבדקה ואמרה טהורה אני. וטעמא משום דהוחזקו בועלין. לא מהניא לה חזקה דגופה. (אע"ג דכל אשה יש לה חזקה דכשרות) והכא נמי איכא חזקה דדרס בעדר זה דאע"ג דיכולין לברוח הרי כולן בספק דרוסות ולא מהניא חזקתייהו. והא דהכא מצרכינן מקום צר גבי ספק דרס. היינו משום. דכל כמה דלא ראינוהו שדרס. אין חזקתו דורס לפי שפעמים הרבה אינו דורס. דמשו"ה לא אסרינן בספק דרוסה אלא בשתק ואינהו מקרקרין. אבל באינך גווני לא חיישינן. אפי' ידענו שהיה כאן דורס. מפני שאין דריסתו ודאית. כל שלא ראינו או ידענו שדרס. אלא דבדאיכא ריעותא כגון איהו שתק ואינהו מקרקרין חוששין לס"ד אע"פ שעדיין לא הוחזקה דריסתו. ולהכי בעינן מקום צר לאחזוקי ריעותא. משא"כ בשדרס לפנינו (או מצאנו דרוסות בפנינו דהיינו הך) בכל גוונא חוששין. דמ"מ הוו להו ספק דרוסות אפי' בבקעה ומקום רחב. שכל השוורים של עדר א' הרי הם כמכונסים ומקובצים במקום א'. שאינן פורשין זה מזה כל דלא אנקיטינהו ניגרי ברייתא. יעוין שילהי קמא. וכן נקנין ע"י משכוכית מטעם זה.ונכנסין בספק אע"פ שיכולין להשמט ולברוח. לא תלינן להקל כה"ג. דומיא דכהנות דלא מהניא להו חזקה דגופא אף שאין המקום צר אצלן לברוח ולהמלט כדאוקימנא התם. ועדיפא מהכא. דהתם אכתי לא אחזוק כלל בעילת כרכום. משוינן ליה כודאי. וכ"ש בנ"ד שהוחזקה דריסה דלא גרעא מנה ואוסרת אפי' במקום רחב כל העדר הנכנס בספק. כדרך שנכנסות בספק כל נשי העיר. אפי' פתוחה. ואף מאן דמוקי התם בגוונא אחרינא. איפשר דמודה הכא כיון דודאי הוא שדרס מקצתו. שחוששין לכולו. ודילמא היינו נמי טעמיה דבהג"ה ההיא דמצריך תלת נדרסין. לאו להחזיק העדר. אלא להחזיק הדורס דס"ל שאינו מוחזק לדורס עד שידרוס ג"פ. (אע"פ דמועדין הן מתחלתן לגבי נזקין במה שהזיקו. מ"מ לענין איסורא לחוש לספק דריסתן לא אמרינן חזקתן דורסין לאסור אחרות ודוק ועמ"ש בס"ד בחי' ספ"ק דקמא) או משום דבחדא איכא למימר איהי אזלא לגביה דחדא עבדא דמשתמטא לזימנין. ואשכחה דורס ודרסה וערקא. והדרא לעדרה. ומחמת זה לא הוחזקה דריסתו שלא במקומו בעדר זה. דתלינן דלא עקר הדורס ממקומו ולא נפל על עדר זה מעולם. אלא דווקא בשיש ג' נדרסין שהרי הוחזק דורס בעדר. והוחזקה דריסה. ושוב אין תולין לומר שפירשו אלו הג' ונדרסו שלא במקומן דכאן נמצאו וכאן היו (ודוק) ואיכא גילוי מילתא דהדורס נפל על העדר ודרס בהן. מעתה כולן אסורין מספק. ולא מפני שהוחזקו בדרוסות דנימא העמד כולן בחזקת שנדרסו כמו שהבין בט"ז ז"ל. שזה דבר בטל בלי ספק. דשוינהו נמי ודאי דרוסות כיון דקאתי עלה מטעם דחזקת כולן דרוסות וק"ל. זה ודאי לא עלה על דעת אדם מעולם. אלא כדאמרן דבכה"ג כולהו ספקא הויין כנ"ל ברור ונכון עד כאן לשוני שם. ואתה תבחר ותקרב. והיה זה שלום וישע רב. כחפץ דש"ת בוקר וערב. הטרוד יעב"ץ ס"ט:
4