שאילת יעבץ, חלק ב קי״חSheilat Yaavetz, Volume II 118
א׳ב) בדיני דבר מצרא הביא רמ"א בהגהה סימן קע"ה בח"מ הך חילוקי דעות שהביא מהרא"י בתה"ד אם הלוקח דחיקא ליה שעתא ואין לו בית אחר אין המצרן יכול לטעון בר מצרא. ילמדנו רבנו אם המצרן בא מכח טענות בר שותף דהיינו שני שותפין בבית ושותף ה"א רוצה למכור לאיש אחר שאין לו בית כלל חצי הבית שלו ושותפו מעכב על ידו בטענות בר שותף דעדיף מבר מצרא כמבואר בש"ע אם אמרינן גם בזה דהלוקח שאין לו בית כלל יפה כחו מכח השותף שיש לו חצי הבית כבר. או דילמא דברי מהרא"י ופסקיו שם בתה"ד הוא דוקא באם יש למצרן בית שלם. כי בלא"ה דברי מהרא"י שם בתה"ד קצת בספקא נאמרו כמבואר למעיין שם. כי רבים מהגאונים אחרונים חולקים על הך דינא והבו דלא לוסיף עלה על הך פסק דמהרא"י. ואף שלכאורה הדעת מכרעת שאין מקום לחלק. דהא לעולם הוי הלוקח דחיקא ליה שעתא ואין לו בית כלל. והשותף שהוא המצרן יש לו דירתו שקט ושאנן. ואין מחריד בחצי בית שלו כמאז וקדם. מ"מ מזקנים אתבונן ממש"ל מהראנ"ח מתשובה חלק א' סימן קי"ט. דאם המצרן רוצה שידור בו אחד מקרוביו. אף שאין ללוקח שום בית שפיר יכול לטעון טענות ב"מ ולא אמרינן בזה כדברי מהרא"י. וכן פסק בשו"ת פרח מטה אהרן סימן נ"ג. דאם יש להמצרן אפילו בית וכמ"ש מהראנ"ח דמחלק בפסק של מהרא"י הנ"ל ג"כ ובע"א ע"ש. א"כ אולי יש לחלק גם כאן באם שיש להמצרן הוא השותף רק חצי הבית אף שיוכל לדור בו בריוח כמאז וקדם. ועכשיו רוצה בחצי הבית השני ללקוח משותפו. אף שאין ללוקח האחר בית כלל. אולי דלזה לאו דברי מהרא"י אמורים. ולי הקטן הדבר צריך תלמוד ואיני כדאי להכריע ורצוני לעמוד על בוריה. נא אהו' מורי מע"ק הרב נר"ו. יגיה חשכי בזה. ויחוה לי דעתו הרחבה מני ים. כי באמת גם בין הך נדון דמהראנ"ח ופר"ח ט"א יש לחלק לנידון דידן. אבל מ"מ הדבר צריך הכרע.
1