שאילת יעבץ, חלק ב קס״וSheilat Yaavetz, Volume II 166
א׳הבא על הנכרית. אם הוא פסול לעדות.
1
ב׳הבא על הנכרי' פסול לעדות ודאי והשגה על בד"מ
תשובה בד"מ (ח"מ סל"ד) דהבא על הגויה מיפסל רק מדרבנן. דהא אינו אלא מגזרת ב"ד כו'. אבל במו"ק כתבתי עליו שדבריו תמוהים. דגזרת ב"ד של חשמונאי הוא לחייבו משום נשג"ז. להחמיר עליו יתר על של תורה. אבל הל"מ היא. שחייב מיתה וקנאים פוגעים בו (לבר ממאי דכתיב בתורה. ומבואר גודל החומר שבאיסור זה שנענשו בו יותר מבמעשה העגל. וכמו שהארכתי בזה בלח"ש ס"פ הנשרפין. ולבר ממאי דכתיב בקבלה יכרת ה' לאיש אשר יעשנה. ומשולש בכתובים. הרעש הגדול והעצום אשר עשה עזרא על הדבר הזה. איך מרט שער ראשו וזקנו. כשמעו אותו דבר. מה שלא מצינו דוגמתו. תסמר שערות ראש הקורא אותה פרשה ויתר לבבו ממקומו) וכיון שדמו מותר ובשרו הפקר לקנאים. כאיילים וצבאים. פשיטא דלא גרע מעובר עבירה של תורה שאין בה מיתת ב"ד ולא של קנאים. אע"ג דהך לתאות יצרא דעברה הוא דקעבד. ולא רשע דחמס הוא. ולאחר שפרש תו לא בר קטלא הוא. מ"מ הרי הוא חמור משאר לאוין דתורה. שאין דמו מותר אפילו בשעת מעשה. ואפ"ה פסיל. כ"ש הך דהפקיר דמו למקנא. והל"מ וכן ד"ק כד"ת דמו. לכן בלי ספק שפסול גמור הוא. ועדותו בטלה. הנ"ל יעב"ץ:
תשובה בד"מ (ח"מ סל"ד) דהבא על הגויה מיפסל רק מדרבנן. דהא אינו אלא מגזרת ב"ד כו'. אבל במו"ק כתבתי עליו שדבריו תמוהים. דגזרת ב"ד של חשמונאי הוא לחייבו משום נשג"ז. להחמיר עליו יתר על של תורה. אבל הל"מ היא. שחייב מיתה וקנאים פוגעים בו (לבר ממאי דכתיב בתורה. ומבואר גודל החומר שבאיסור זה שנענשו בו יותר מבמעשה העגל. וכמו שהארכתי בזה בלח"ש ס"פ הנשרפין. ולבר ממאי דכתיב בקבלה יכרת ה' לאיש אשר יעשנה. ומשולש בכתובים. הרעש הגדול והעצום אשר עשה עזרא על הדבר הזה. איך מרט שער ראשו וזקנו. כשמעו אותו דבר. מה שלא מצינו דוגמתו. תסמר שערות ראש הקורא אותה פרשה ויתר לבבו ממקומו) וכיון שדמו מותר ובשרו הפקר לקנאים. כאיילים וצבאים. פשיטא דלא גרע מעובר עבירה של תורה שאין בה מיתת ב"ד ולא של קנאים. אע"ג דהך לתאות יצרא דעברה הוא דקעבד. ולא רשע דחמס הוא. ולאחר שפרש תו לא בר קטלא הוא. מ"מ הרי הוא חמור משאר לאוין דתורה. שאין דמו מותר אפילו בשעת מעשה. ואפ"ה פסיל. כ"ש הך דהפקיר דמו למקנא. והל"מ וכן ד"ק כד"ת דמו. לכן בלי ספק שפסול גמור הוא. ועדותו בטלה. הנ"ל יעב"ץ:
2