שאילת יעבץ, חלק ב קע״הSheilat Yaavetz, Volume II 175
א׳לא עת הרבות דברים במר אייליל ואבכה וארים קולי קול שברים. ואשאל את פי קדשו. ועיניו יראו דברי האגרת שקבלתי אתמול. והנה ודאי מחויבני לנהוג אבילות וקריעה עפ"י עד מפי עד. אך הספק אולי כבר הוא אחר שלשים. והנה בחפזי קרעתי טרם שמתי אל לבי לשאול את פי המלך. ועתה אדע כדת מה לעשות בדין. גלוי וידוע דעת הט"ז להקל. והש"ך בנה"כ חולק. ואביו הגאון וגם דעת הגאון מהא"ב נראה להסכים עם הט"ז. אך החות יאיר סימן ר"א. גם הוא מן אחרון שבאחרונים מסכים לש"ך. והגאון ח"צ לא ראה דבריו. וגם רדב"ז סי' ס"ב ומהרשד"ם סימן ר"א. האריך מאד ולדעתי עמד על הרבה דברים וראייה שהביא הגאון אביו זצ"ל. ואעפ"כ אוסר והסכים מהר"א ששון סימן קס"ז. ויען אביו הגאון זצ"ל. לא הביא אלו הגדולים וגאונים אחרונים. יש לומר אילו ראה אותם אולי הסכים אליהם. ע"כ אליו אני נושא את נפשי ואת מצותיו אשמור.
1
ב׳תשובה
2
ג׳הוראה להקל בדין מי שנודע לו פטירת אביו ע"פ אגרת ולא ידע אם היא קרובה
תשובתי לשאלה הנ"ל. לא מצאתי עתה בין דשאי כתיבותי שאלו לפני בערבוביא כעת. אחר שעברו עליהם זמנים טובא. ובצק העתים נעדרו כמה מהם. אך זה נשאר בזכרוני שלא טרחתי לדקדק בכל אותן תשובות בדבר שזכר השואל. להיות אינו מהצורך לעיקר הדין. מאחר שהלכה כדברי המקל באבל. מכ"ש בשמועה בכתב והיא עצמה מסופקת. רק מראה מקום הייתי לו למ"ש בשי"ע ח"א (סקכ"ח) שכבר הוריתי משנים קדמוניות להקל בגדולה מזו. יע"ש יעב"ץ.
תשובתי לשאלה הנ"ל. לא מצאתי עתה בין דשאי כתיבותי שאלו לפני בערבוביא כעת. אחר שעברו עליהם זמנים טובא. ובצק העתים נעדרו כמה מהם. אך זה נשאר בזכרוני שלא טרחתי לדקדק בכל אותן תשובות בדבר שזכר השואל. להיות אינו מהצורך לעיקר הדין. מאחר שהלכה כדברי המקל באבל. מכ"ש בשמועה בכתב והיא עצמה מסופקת. רק מראה מקום הייתי לו למ"ש בשי"ע ח"א (סקכ"ח) שכבר הוריתי משנים קדמוניות להקל בגדולה מזו. יע"ש יעב"ץ.
3