שאילת יעבץ, חלק ב מ״הSheilat Yaavetz, Volume II 45
א׳המבורג התצ"ג לפ"ק: לרי"ק
1
ב׳לשון השאלות הנמשכות נאבד. ושתים מהנה יובנו מתוך התשובה.
2
ג׳מפני הטרדה לא אוכל להאריך. אף כי אני היום סמכוני באשישות. וידי רפות ותשושות. אבל דברים פשוטים הם. ולא ידעתי מה הוקשה לך במג"א שדבריו פשוטים וברורים. אין מהצורך לפרש יותר. אף שהוספתי בו נופך בחבורי בס"ד. גם השגתי עליו במקצת מה שכתב שם ז"ל. נלאיתי להעתיק דברים ככתבן. אם תרצה. תראנו לכשתבוא אצלי אי"ה.
3
ד׳באור דשו' חמור ריש תענית
ומ"ש התו' תענית (ד"ד) ד"ה הא לן והא להו. כי המתחיל להזכיר יתחיל לשאול. אף שלכאורה דבריהם סתומים. מ"מ פשוט שכוונתם רצויה ליישב היאך אפשר לומר דר"י ס"ל תרתי. הלכה כר"י. והלכה כר"ג. ואתרוייהו קאי שמשהתחיל להזכיר מזכיר לשאול כו'. דהא אליבא דר"י היכי משכחת לה. דבי"ט ליכא שאלה (ומ"ש רש"י בחול הוא דוחק) לכן נראה להתו'. דר"י ס"ל שהמתחיל להזכיר. דהיינו ש"ץ (או מתורגמן כדבעי רב יוסף למימר לעיל. גבי שאלה דהפסקה. והתם הוא דאידחי ליה. משום דאין סברא. שיהא מתורגמן שואל. דבר שאינו צריך לצבור. משא"כ הכא. דודאי צורך צבור הוא. אין הכי נמי דשואל מתורגמן. מאחר שכבר התחיל להזכיר וק"ל) הוא יתחיל לשאול ג"כ. אע"פ שאין הצבור שואלין. ואתי שפיר כפשטיה. דכללא הוא דכייל ר' יוחנן אליבא דכ"ע. ר"ל בין לר"י בין לר"ג. וק"ל.
ומ"ש התו' תענית (ד"ד) ד"ה הא לן והא להו. כי המתחיל להזכיר יתחיל לשאול. אף שלכאורה דבריהם סתומים. מ"מ פשוט שכוונתם רצויה ליישב היאך אפשר לומר דר"י ס"ל תרתי. הלכה כר"י. והלכה כר"ג. ואתרוייהו קאי שמשהתחיל להזכיר מזכיר לשאול כו'. דהא אליבא דר"י היכי משכחת לה. דבי"ט ליכא שאלה (ומ"ש רש"י בחול הוא דוחק) לכן נראה להתו'. דר"י ס"ל שהמתחיל להזכיר. דהיינו ש"ץ (או מתורגמן כדבעי רב יוסף למימר לעיל. גבי שאלה דהפסקה. והתם הוא דאידחי ליה. משום דאין סברא. שיהא מתורגמן שואל. דבר שאינו צריך לצבור. משא"כ הכא. דודאי צורך צבור הוא. אין הכי נמי דשואל מתורגמן. מאחר שכבר התחיל להזכיר וק"ל) הוא יתחיל לשאול ג"כ. אע"פ שאין הצבור שואלין. ואתי שפיר כפשטיה. דכללא הוא דכייל ר' יוחנן אליבא דכ"ע. ר"ל בין לר"י בין לר"ג. וק"ל.
4