שאילת יעבץ, חלק ב נ״הSheilat Yaavetz, Volume II 55
א׳וזאת אשר כתב אלי שנית בענין זה: וז"ל אגרתו. ך"ט מנחם תקכה"ל פה ק"ק עח"ג:
1
ב׳שלום לכבוד אהו' אמ"ו הרב המאה"ג מעוז ומגדל הגאון האמיתי סיני ועוקר הרים נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מוהר"ר יעקב ישראל נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק עמדין יע"א:
2
ג׳בזו הרגע הגיעני דבריו הקדושים באגרת התשוה. תשואות חן חן לאמ"ו ואשרי לגדול הדור שכמותו ירבה בישראל הנשמע לקטן שכמוני. ומה שכתב אמ"ו שדעתי היה לאסור כל חדרי הבית מלהשתמש בהם הואיל וסמוכים לכותל בה"כ. ימחול נא מ"ו בזה לא כן הוא. ואגב חורפי' וטרדתו לא דק לעיין היטב בכתבי. ודעתי היה רק לאסור מלהשתמש בכותל בה"כ עצמו מצד החיצונה. וברוך ה' שכוונתי לדעת גדול הדור שכמותו יב"י. אשר דעתו מסכמת עמי לאסור מלהשתמש בכותל בה"כ מצד החיצון (לא הבין) ומה שמתמיה אמ"ו ומקשה במקשה זהב טהור מי נתן רשות לאיש הנ"ל לסמוך ביתו לכותל בה"כ. אף כי לחוק בכותל מקום להניח בו כליו. ודעתו בזה אפילו אם נתנו לו רשות ז' טובי העיר או שמכרוהו לו לאו כל כמינם להפקיע עי"ז מקדושתי'. הלא זה הדבר אשר כתבתי לאמ"ו שהבה"כ נבנה קודם שבנה האיש הנ"ל ביתו. ומעקרא דדינא פרכא מי נתן לו רשות לסמוך ביתו לבה"כ. אמנם מה שחשב מ"ו שהכותל הנ"ל נבנה בתחלה בשותפות והוי ככונס בתוך שלו ואינו נאסר ע"י החלון. בזו הרגע דרשתי וחקרתי אצל הקהל איך מה נעשה הדבר מתחלה ולהגיד לי גופא דעובדא היכי הוה. והשיבו לי שהבה"כ נבנה בתחלה קודם שבנה האיש הנ"ל את ביתו וכנסו הקהל שיעור קרקע לתוך גבולו של האיש הנ"ל ברוחב הכותל המזרחי של הבה"כ. ואח"כ בנה האיש הנ"ל ביתו וסמכו לכותל בה"כ הנ"ל והקהל הם נותנים להאיש הנ"ל מדי שנה בשנה עד הנה סך ג' ר"ט על שכנסו קרקע לתוך שלו עכ"ל. והנה לדעתי הקצרה אם כדבריהם כן הוא פשיטא ופשיטא שאסור לו להאיש הנ"ל לכל הפחות להשתמש בכותל הנ"ל הואיל ומקבל שכרו מדי שנה בשנה תרתי לא עבדינן. ועם כל זה לא להורות הלכה למעשה באתי: רק ללמוד תורה וכתלמיד הנושא ונותן לפני רבו. ואם גם בזה יאותו דברי לפני אמ"ו להודיעני מה שעלתה בזה ברעיוניו אדע כי מצאתי חן בעיניו. וזולת זה אם שגיתי בזה אתי תלינה ולכף זכות אמ"ו יכריענה שחשתי ולא התמהמהתי בענין זה להיות בעט"י אחישנה. ומה שמתמי' אמ"ו על הלחץ שדחקתי וכו'. ובלאו הכי ברוך ה' שהקרה לי מים לרוב לרוות צמאי הוא ניהו אמ"ו נרו המלבן כל הספיקות שלי. ובודאי מוטב לי להיות זנב לאריות וכו'. רק מה שדחקתי נידון החזרת האגרת כו'. ומחמת הכנסת כלה אקצר ואסיים מנאי ידיד נפשו וא"נ לנצח היוצא בקידה ובהשתחוי' כתלמיד לפני רבו המוכן לשרתו בכל מאמצי כחי והדש"ת הק' יהושע ליפשיץ מאפטא מ"ץ פה ק"ק הנ"ל.
3
ד׳אבקש מאמ"ו למחול עכ"ת מ"פ ולהשיבני תשובה מספקת על האגרת הזאת ע"י מוכ"ד.
4
ה׳תשובה
5
ו׳עוד בענין הנ"ל ותוס' ביאור דין בהכ"נ השכור
שלום כו'. גי"ה מן ך"ט העבר הגיעו אלי היום. ועם כל משא טרדותי פניתי אני להשיבו מיד על שאלת חכם בד"ת כמנהגי בעזה"י. אפס בקצרה כמסת הפנאי. תן לחכם ויחכם עוד. ע"ד שנאמר ונשנה מעתה. בענין כותל בה"כ שמקום כותל מזרחי של בהכ"נ זה. שכור הוא מהאיש בעל הבית לקהל. שמעלים לו שכר ג' ר"ט לשנה. א"כ לפי הש"ע (בסימן ק"נ סעיף ד') שפסק כמהרי"א. בשכירות ליכא קדושת בה"כ. אכן כבר השגתי עליו בספרי מור וקציעה יע"ש. ומלבד זה בנ"ד. עכ"פ הכותל בנוי מקופת הקהל (כפי הנראה) שהקדישו לבנין בהכ"נ. הרי ודאי חלה עליו קדושת בהכ"נ. גם אם נפל הכותל. הרי העצים והאבנים בחזקת בהכ"נ. ואין לאיש הזה זכות בהם. לכן נאסר בשמוש כותל זה. כל זמן שהוא עומד. אם לא היה תנאי ביניהם מתחלה. שעל מנת כן מכר או השכיר להם מקום הקרקע. לבנות עליו כותל בהכ"נ. ושישאר לו זכות להשתמש בו. שא"כ. הכל לפי תנאם. אבל אם לא התנו כן בשעת בנין הכותל. שוב אין לו שום זכיה בו. ולא יפה עשה. שסמך בלי רשות מותנה בתחלת המכר (ואם כך הוא. ראוי לשית עליו. לתת לכיס הקדש בהכ"נ דבר שנה בשנה. כפי שנהנה) ואפילו הרשוהו אח"כ אנשי הקהל אחר מעשה המכירה. לסמוך ולהשתמש בכותל. אינו מועיל לדעתי להפקיע קדושתו בחנם. ואין ענין לכאן ההיא דאחזיק לכשורי כו' (דאיכא מ"ד לאלתר הויא חזקה) דקדושה בכדי לא פקעא. ואפילו חזקת שלש. אינו מועלת כאן לפי דעתי. ואפילו את"ל דמפקעא ומהניא לגבי בה"כ נמי. היינו בבה"כ דיחיד עם יחיד. דאיבעי ליה למימחי. מיהת ביחיד עם רבים. קדרה דבי שותפי היא. ולא אדעתייהו למעבד מחאה. אמנם על מכ"ת לחקור ולעמוד על הבירור אם היה תנאי בדבר ויספיק לפי מעוט הפנאי. זהו הנ"ל יעב"ץ.
שלום כו'. גי"ה מן ך"ט העבר הגיעו אלי היום. ועם כל משא טרדותי פניתי אני להשיבו מיד על שאלת חכם בד"ת כמנהגי בעזה"י. אפס בקצרה כמסת הפנאי. תן לחכם ויחכם עוד. ע"ד שנאמר ונשנה מעתה. בענין כותל בה"כ שמקום כותל מזרחי של בהכ"נ זה. שכור הוא מהאיש בעל הבית לקהל. שמעלים לו שכר ג' ר"ט לשנה. א"כ לפי הש"ע (בסימן ק"נ סעיף ד') שפסק כמהרי"א. בשכירות ליכא קדושת בה"כ. אכן כבר השגתי עליו בספרי מור וקציעה יע"ש. ומלבד זה בנ"ד. עכ"פ הכותל בנוי מקופת הקהל (כפי הנראה) שהקדישו לבנין בהכ"נ. הרי ודאי חלה עליו קדושת בהכ"נ. גם אם נפל הכותל. הרי העצים והאבנים בחזקת בהכ"נ. ואין לאיש הזה זכות בהם. לכן נאסר בשמוש כותל זה. כל זמן שהוא עומד. אם לא היה תנאי ביניהם מתחלה. שעל מנת כן מכר או השכיר להם מקום הקרקע. לבנות עליו כותל בהכ"נ. ושישאר לו זכות להשתמש בו. שא"כ. הכל לפי תנאם. אבל אם לא התנו כן בשעת בנין הכותל. שוב אין לו שום זכיה בו. ולא יפה עשה. שסמך בלי רשות מותנה בתחלת המכר (ואם כך הוא. ראוי לשית עליו. לתת לכיס הקדש בהכ"נ דבר שנה בשנה. כפי שנהנה) ואפילו הרשוהו אח"כ אנשי הקהל אחר מעשה המכירה. לסמוך ולהשתמש בכותל. אינו מועיל לדעתי להפקיע קדושתו בחנם. ואין ענין לכאן ההיא דאחזיק לכשורי כו' (דאיכא מ"ד לאלתר הויא חזקה) דקדושה בכדי לא פקעא. ואפילו חזקת שלש. אינו מועלת כאן לפי דעתי. ואפילו את"ל דמפקעא ומהניא לגבי בה"כ נמי. היינו בבה"כ דיחיד עם יחיד. דאיבעי ליה למימחי. מיהת ביחיד עם רבים. קדרה דבי שותפי היא. ולא אדעתייהו למעבד מחאה. אמנם על מכ"ת לחקור ולעמוד על הבירור אם היה תנאי בדבר ויספיק לפי מעוט הפנאי. זהו הנ"ל יעב"ץ.
6