שאילת יעבץ, חלק ב ס״בSheilat Yaavetz, Volume II 62
א׳נשאלתי אפוטרופוס שעשה שטר משמוש בעדים. ואחר זמן סמוך למיתתו. עשה צואה. וכתב רשימה ממה שיש בידו מעזבון יתומים. שנתמנה עליהם לאפטרופוס. ונמצא שמה שצוה וכתב באחרונה. הוא פחות הרבה מסך הכולל. שנמצא בשטר משמוש ממה שקבל. והיתומים עדיין קטנים. וסמכו על שולחן אמם שהיה נותן לה. מה שהיו צריכים בניה לפרנסתם. והיה מביא בחשבון כל מה שהוציא עליהם. ולפי חשבון ההוצאה הנמצאת בפנקסו. נמצא שמגיע ליתומים הרבה יותר.
1
ב׳תשובה
2
ג׳בדין אפטרו' שצוואתו סותרת למה שנמצא בפנקסו
נ"ל דפטורין היורשים. ואין ליתומים שמינוהו עליהם. אלא כפי מה שצוה ורשם באחרונה. לא מיבעיא לש"ע דפטר לאפטרופוס בגנבה ואבדה (ע"ל ס"ג) אלא אפילו למאן דמחייב. מיהא באונסין פטור אליבא דכ"ע. ודילמא נאנסו מידו. מעות היתרים בחשבון הקבלה מההוצאה ואע"פ שהיה לו לעשות חשבון במנהו אבי יתומים. או לישבע במנוהו ב"ד. משו"ה לא מפקינן מיורשין. כדליתא לחד מהנך דתקנתא דרבנן היא. ותו דאפי' הוה איהו קמן. ליתא לשבועה במינוהו ב"ד. כדליכא טוען ודאי כי הכא. אכן אם יש הוכחה ואומדנא שטעה המצוה. שלא היה שפוי בדעתו סמוך למיתתו כפי מה שאמרו היודעים בנדון הלז. שמצאו רגלים לדבר. שנמצא גם טעות בחשבונו בסכום הפנקס. כה"ג נ"ל דהולכין אחר החשבון הנמצא בפנקס הקבלה. שהוא נעשה בדיוק ע"פ עדים. ורואין כמה הוציא כפי הרשום בפנקס. ומוציאין המותר. ותולין חשבון רשימת הצואה בשכחה וטעות דמוכח. ואין מחזיקין אותו בשוכח וטועה למפרע: לומר שמא לא נזכר לרשום כל מה שהוציא. ושאבד עד עתה ועדיין צ"ע. יעב"ץ:
נ"ל דפטורין היורשים. ואין ליתומים שמינוהו עליהם. אלא כפי מה שצוה ורשם באחרונה. לא מיבעיא לש"ע דפטר לאפטרופוס בגנבה ואבדה (ע"ל ס"ג) אלא אפילו למאן דמחייב. מיהא באונסין פטור אליבא דכ"ע. ודילמא נאנסו מידו. מעות היתרים בחשבון הקבלה מההוצאה ואע"פ שהיה לו לעשות חשבון במנהו אבי יתומים. או לישבע במנוהו ב"ד. משו"ה לא מפקינן מיורשין. כדליתא לחד מהנך דתקנתא דרבנן היא. ותו דאפי' הוה איהו קמן. ליתא לשבועה במינוהו ב"ד. כדליכא טוען ודאי כי הכא. אכן אם יש הוכחה ואומדנא שטעה המצוה. שלא היה שפוי בדעתו סמוך למיתתו כפי מה שאמרו היודעים בנדון הלז. שמצאו רגלים לדבר. שנמצא גם טעות בחשבונו בסכום הפנקס. כה"ג נ"ל דהולכין אחר החשבון הנמצא בפנקס הקבלה. שהוא נעשה בדיוק ע"פ עדים. ורואין כמה הוציא כפי הרשום בפנקס. ומוציאין המותר. ותולין חשבון רשימת הצואה בשכחה וטעות דמוכח. ואין מחזיקין אותו בשוכח וטועה למפרע: לומר שמא לא נזכר לרשום כל מה שהוציא. ושאבד עד עתה ועדיין צ"ע. יעב"ץ:
3