שאילת יעבץ, חלק ב ס״אSheilat Yaavetz, Volume II 61
א׳אני הקטן בא לכלל דעת שאלה גדולה אצלי לשאול לאדוני מו"ר הגאון השי' ב"ה יאריך ימיו לאי"ט. אם אדוני מו"ר נר"ו רוצה וליתן לי דעתו הרמה בדבר השאלה הזאת. אזי אדעה כי מצאתי חן בעיני מו"ר נר"ו ואקח קולמוסו בידי בכתב חלישא. ואתן אותו בעט סופר כדי לישא וליתן בדבר הזה. וכל אשר תגזור עלי הן לשמאל או לימין אעשה. ואחלה את פני אמו"ר נר"ו שאל יחר עלי על גמגום לשוני כי בער אנכי. ובפרט מרי לשונו. הוא צח מצוחצח. תמו דברי עבדו המצפה להיות אחד ממשרתי המלך. הק"ש פופרט.
1
ב׳תשובה
2
ג׳דין פאבדיק של ישראל ופועלים גוים עושים בה בשבת
באמת צר לי שלא אוכל לתת לו חפצו להתירו (מאחר שיש לו פרנסה בריוח מזה. ולא לימרו עלן חכמים המה להרע כו'. כדקרי ר"ג עליה דרבא (ע"פ כו"א) וילעגו למו. כאומרים אלמלא היה יודע שיש רווח בדבר. לא היה כותבו) אך מה לעשות חזרתי על כל צדדי קולא. ולא מצאתי מנוח אשר ייטב לו. וזה מכמה טעמים ידועים ומפורסמים. א) שהיא מלאכה דאורייתא. ולא שייכא בה אריסותא. ב) של ישראל בביתו וידועה היא לו נקראת על שמו. ג) ובפרסום גדול גלוי לכל. נעשית בשליחותו. ד) ואינה קבולת. אלא בשכירות לדבר יום ביומו צא וראה גדולה מזו בתשובה לרשב"א. שהחמיר אפי' במקום מצוה. באחד ששכר גוי לקצוץ לו ערבה שיקצץ בשבת. ואע"פ שלא שכרו ליום. אע"ג דכה"ג גוי אדעתא דנפשיה קעביד. ושרי מדינא. על כל זה אסר לעשותו בשבת. אף לצורך מצוה עוברת. משום שחשבו למידי דפרהסיא. עאכ"ו בפומבי עצומה כזו. ובשכירות דבר יום ביומו. ולצורך הדיוט. לא כל שכן דאסור גמור הוא. וחמור ממנו מאד. אפילו אם אינו שכיר יום. אלא משלם לב"מ בעד כל חתיכה שגומר. מ"מ אינו מותר. אלא בביתו של הגוי ב"מ. חוץ לרשותו של ישראל בעל העסק. שי"ג עם ה' (וכל אחד מצדדים הללו מספיק לבדו לאסרו. כ"ש שנוסף עליהם) ה) וח"ה עצום בין הנכרים. דחזו דלא מנטרי ישראל שבתא. ואושא מלתא טובא. בפומבי ובעסק עצום מאד. שאפילו היו בו כל צדדי התר שבעולם. ראוי ומחויב לאסרו. דהא ודאי גרע מההיא דתנן שלהי מ"ש. ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלם.
באמת צר לי שלא אוכל לתת לו חפצו להתירו (מאחר שיש לו פרנסה בריוח מזה. ולא לימרו עלן חכמים המה להרע כו'. כדקרי ר"ג עליה דרבא (ע"פ כו"א) וילעגו למו. כאומרים אלמלא היה יודע שיש רווח בדבר. לא היה כותבו) אך מה לעשות חזרתי על כל צדדי קולא. ולא מצאתי מנוח אשר ייטב לו. וזה מכמה טעמים ידועים ומפורסמים. א) שהיא מלאכה דאורייתא. ולא שייכא בה אריסותא. ב) של ישראל בביתו וידועה היא לו נקראת על שמו. ג) ובפרסום גדול גלוי לכל. נעשית בשליחותו. ד) ואינה קבולת. אלא בשכירות לדבר יום ביומו צא וראה גדולה מזו בתשובה לרשב"א. שהחמיר אפי' במקום מצוה. באחד ששכר גוי לקצוץ לו ערבה שיקצץ בשבת. ואע"פ שלא שכרו ליום. אע"ג דכה"ג גוי אדעתא דנפשיה קעביד. ושרי מדינא. על כל זה אסר לעשותו בשבת. אף לצורך מצוה עוברת. משום שחשבו למידי דפרהסיא. עאכ"ו בפומבי עצומה כזו. ובשכירות דבר יום ביומו. ולצורך הדיוט. לא כל שכן דאסור גמור הוא. וחמור ממנו מאד. אפילו אם אינו שכיר יום. אלא משלם לב"מ בעד כל חתיכה שגומר. מ"מ אינו מותר. אלא בביתו של הגוי ב"מ. חוץ לרשותו של ישראל בעל העסק. שי"ג עם ה' (וכל אחד מצדדים הללו מספיק לבדו לאסרו. כ"ש שנוסף עליהם) ה) וח"ה עצום בין הנכרים. דחזו דלא מנטרי ישראל שבתא. ואושא מלתא טובא. בפומבי ובעסק עצום מאד. שאפילו היו בו כל צדדי התר שבעולם. ראוי ומחויב לאסרו. דהא ודאי גרע מההיא דתנן שלהי מ"ש. ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלם.
3
ד׳אע"ג דאינו אלא ח"ה. דקיל טובא לגבי שוי"ט. וגם במלאכת דבר האבד. דשריא לגמרי. עמד ובטלו. משום דאוושא מילתא ואיכא חילול המועד. ואם בח"ה כך. ואם בדבר האבד כך ואם בדברים הצריכים לרבים כך. ואם בירושלם שכולה ישראל כך. עאכ"ו לש"ק החמורה. דאפי' שבותין דידה חמירי טובא. ובמלאכות דאורייתא טובא. וליחיד. ואינו אלא להרוויח בו. ושרוי בין הגוים דאיכא נמי ח"ה. באמור ה' אלה ומארצו יצאו בשביל חלול שבת. כדברי הנביאים ירמיהו ויחזקאל. ואין ח"ה ואפקרותא גדולה יותר מזו. ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת. להתפתות בדברי פיוס וריצוי להקל ראש בכך. ואבי שבשמים גזר עלי. לגדור גדר על בית ישראל. לא להרחיב הפרצה ח"ו. בבקעה פרוצה בלא"ה בעו"ה. מבלי משים לנצח. ואם היה בכחי. ודאי הייתי מבטלו בכל עוז. ועתה מברך אני בכל יום ברוך שלא עשני אב"ד לעם הזה. ואין בידי מקל ורצועה. למחות ביד עוברי עברה. והנה זה הולך בשרירות לבו עושה ביד רמה. ברוך שפטרני מענשו. אלא שצריך לדאוג שלא ישרף ביתו עליו שנית. ונהיה מוכרחים לעזרו לחזור ולבנותו. באשר חוק הוא בעיר הזאת. שכל מי שיש לו בית צריך לעזור בבנין בתים הנשרפים איש לפי ערך ביתו (אוי לרשע אוי לשכנו) ועל זה הוא סומך ואינו חושש לכך. הי"ת יסיר מאתנו המכשלות. באופן שלא יוזקו אחרים על ידיהם. ויעזרנו ע"ד כבוד שמו ותהלתו. להקים דברי התורה לשמור בריתו. דברי יעב"ץ.
4