שאילת יעבץ, חלק ב פ״גSheilat Yaavetz, Volume II 83
א׳זה אשר השבתי לתלמידי אשר הודיעני מאחד המתחסדים שמצא השמטה בספרי העיר האלהית.
1
ב׳על ענין רע שפרשו הקרוים עתה מקרוב מקובלים לאלה קראתי חובלים כרמנו סמדר להעלות עליו קוץ ודרדר
אודות אשר תמה עלי אדם כשר הולך לתומו. שלא זכרתי מהנהגת ספירת עומר בליל שני דפסח אחר קריאת הגדת. כלך מדרך זו. חלילה אל יהא חלקך עם הסומכים ע"ד קבלה מחודשת משובשת. שהיא רשת. לצודד נפש יקרה ח"ו. אל ירד בני עמהם ועם שונים אל תתערב. ודאי אם היה דבר שראוי לחוש לו. הייתי מזכירו. אף אם שגיאות והשמטות מי יבין. אבל זאת וכיוצא בה. אסור להעלות על הדעת וכבר מפורש גם בסדר תפלה שלי באר היטב. שסופרין בכניסת הלילה כמ"ש בטור סי' תפ"ט ובש"ע. והטעם מוכרח דבעינן תמימות ומסתייה דבדיעבד מונין כל הלילה. בתחלה. מי זה אמר ויהי. ומלבד טעם אחר לכל המצות. ומצוה הבאה לידך את"ח. וחביבא מצוה בשעתה. לכן השמר והזהר אל תפן אל און. לנטות כמלא נימא מדרך פוסקי הלכות. לעשות ככל יורוך. והממרה על דבריהם חייב מיתה. וזכור מ"ש לר"ט על שהחמיר להטות בק"ש דערב כדב"ש. וא"ל כדי היית כו'. אבל מה ענין ס' מירם ח"ה. לדברי חכמי המשנה קדושי עליון אבות העולם אך דבר זה יצא מפי איש הרוח העזתי המזוהם ומטונף בצוא"ה רותחת. על האשפה ההיא בנה כעש טירות כזב של ספרו מקור משחת. לא מהם ולא מהמהם ולא בהם נחת. ה' ישמור רגלי חסידיו מלכד בפחת. והיה מקום אתי להאריך בזה. אלא שאין פנאי. וכבר הארכתי מענין זה בסמו"ק על מקומו של דין ס"ע (סתפ"ט) רק ליתר שאת אני מראה לך מקום בספר שי"ע (סמ"ז) שם תמצא די באר דת ההנהגה בדינין עם דברי בעלי קבלה. ואפי' אי אמרה בס"ה או בכאר"י. לא ציתנא לזוז זיז כל שהוא מדרך רז"ל בעלי התלמוד. שמהם קבלנו התורה. הי"ת יזכנו לקיימה ולשמרה להגדילה ולהאדירה. כחפץ הטרוד יעב"ץ ס"ט בנחץ מופלג.
אודות אשר תמה עלי אדם כשר הולך לתומו. שלא זכרתי מהנהגת ספירת עומר בליל שני דפסח אחר קריאת הגדת. כלך מדרך זו. חלילה אל יהא חלקך עם הסומכים ע"ד קבלה מחודשת משובשת. שהיא רשת. לצודד נפש יקרה ח"ו. אל ירד בני עמהם ועם שונים אל תתערב. ודאי אם היה דבר שראוי לחוש לו. הייתי מזכירו. אף אם שגיאות והשמטות מי יבין. אבל זאת וכיוצא בה. אסור להעלות על הדעת וכבר מפורש גם בסדר תפלה שלי באר היטב. שסופרין בכניסת הלילה כמ"ש בטור סי' תפ"ט ובש"ע. והטעם מוכרח דבעינן תמימות ומסתייה דבדיעבד מונין כל הלילה. בתחלה. מי זה אמר ויהי. ומלבד טעם אחר לכל המצות. ומצוה הבאה לידך את"ח. וחביבא מצוה בשעתה. לכן השמר והזהר אל תפן אל און. לנטות כמלא נימא מדרך פוסקי הלכות. לעשות ככל יורוך. והממרה על דבריהם חייב מיתה. וזכור מ"ש לר"ט על שהחמיר להטות בק"ש דערב כדב"ש. וא"ל כדי היית כו'. אבל מה ענין ס' מירם ח"ה. לדברי חכמי המשנה קדושי עליון אבות העולם אך דבר זה יצא מפי איש הרוח העזתי המזוהם ומטונף בצוא"ה רותחת. על האשפה ההיא בנה כעש טירות כזב של ספרו מקור משחת. לא מהם ולא מהמהם ולא בהם נחת. ה' ישמור רגלי חסידיו מלכד בפחת. והיה מקום אתי להאריך בזה. אלא שאין פנאי. וכבר הארכתי מענין זה בסמו"ק על מקומו של דין ס"ע (סתפ"ט) רק ליתר שאת אני מראה לך מקום בספר שי"ע (סמ"ז) שם תמצא די באר דת ההנהגה בדינין עם דברי בעלי קבלה. ואפי' אי אמרה בס"ה או בכאר"י. לא ציתנא לזוז זיז כל שהוא מדרך רז"ל בעלי התלמוד. שמהם קבלנו התורה. הי"ת יזכנו לקיימה ולשמרה להגדילה ולהאדירה. כחפץ הטרוד יעב"ץ ס"ט בנחץ מופלג.
2
ג׳ולפי שקצר תלמידי בתחלה. מענין השואל אשר העיר אותו לשאול את פי. מדוע עזבתי להזכיר מנהג הנ"ל עם ס"ע בספר בית תפלתי. מאחר שנתפשט בין הרוצים להיות נקראים חסידים. ונחשבים למקובלים בעיני ההמון הפתאים. בכן כתבתי לו גם על אודותיו של השואל וחקרתי אחריו פן הוא מכת הצבועים המצוים בזמננו. מוכשלים בהם קציני המדינה הזאת לא לחנם.
3
ד׳וזה אשר השיבני תלמידי הותיק. יום ג' ח"י אייר תקכד"ל. הנובר
4
ה׳שלמא יסגא לחדא לה"ה אהו' אדמ"ו ומחו' הרב המאור הגדול מעוז ומגדול הגאון החסיד המפורסם נ"י ע"פ פ"ה כבוד מהור"ר יעקב נר"ו יאיר.
5
ו׳שני כתבים מיו"ד הנ"ל ועם ה"א קבלתי החבורים ומסרתים לבעליהם. ולא היה לי פנאי עד היום. ולזאת הסבה איחרתי עד הנה מלהשיב לכבודו כי רב הוא. וגם אדמ"ו הה"ג נר"ו יסלח לדבר זה. כי רשות אחרים עלי. והטרדות כבודות עלי עד למאד יום ביומו. ובמה שקצרתי במקום שהיה לי להאריך. הן הנה המונעות אותי להרחיב הדבור לפרקים. והענין הוא כך האיש ההוא ששאל לפי תומו. שאלתיו מאיזה ספר בא לו הדבר. והגיד לי בספר משנת חסידים כו'. והנה האיש הוא תם וישר ומכיר בכבוד אדמ"ו הה"ג נר"ו כו'. וסיפר לי שאדמ"ו הה"ג נר"ו חלק לו כבוד ונתן לו במתנה ס' ס"ע וחיבור התפלה בהיותו אתו במחיצתו. וחלילה להרהר אחריו שהוא מכת הצבועים וק"ו מהעדה הרעה ימ"ש. אך צדיק וישר ונוהג בפרישות ועוסק בתור' ימים ולילות כפי השגתו. וירא להגיד לי שראה כן בספר חמדת הימים. אף כי איננו אתו. כי הוא יודע באותו ספר שהוא אחד מספרי הפוקרים ימ"ש. ויתענג על שלום ורב טוב כ"ע נפש אהובו תלמידו הנכנע הק' יעקב הכהן.
6