שאילת יעבץ, חלק ב פ״דSheilat Yaavetz, Volume II 84
א׳שאלת לפרש לך לשון מד"ר בראשית. עה"פ ויהי מקץ ימים וגו'. ר"א ור"י רא"א בתשרי נברא העולם כו'. עשה הבל קיים מן החג עד החנוכה. רי"א בניסן נברא העולם כו'. עשה הבל קיים מן הפסח ועד העצרת כו'. הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מחמשים יום עכ"ה. והוא פלא. שהרי מן החג ועד חנוכה. יש הרבה יותר מחמשים יום. וכ"ש לפי מ"ש רז"ל בפאד"מ שקין והבל נולדו בו ביום שנברא אדם. וכ"ה הוא שם במד"ר לעיל מניה. וידוע שאה"ר נוצר ביום הששי לבריאת עולם. א"ה אף לדר"י האומר בניסן נברא העולם. יש יותר הרבה מחמשים יום עד העצרת. אצ"ל לדר"מ דבתשרי נברא. שנוסף עליהם עוד הרבה יותר מאד. וב"ס מ"כ לא חלי ולא מרגיש (ושמעתי שיפ"ת משבש הגרסא. אבל לא ראיתי יפ"ת ולא ידעתיו).
1
ב׳תשובה
2
ג׳בפירושי למד"ר ישבתיו יפה. בלי שום תיקון הגהה. וכתבתי שיש לכוין החשבון עם אותה שאמרו חז"ל. כל שלא שהה שלשים יום באדם. הרי הוא נפל. לפ"ז אני אומר שלשים משנולד. לא חשבינן ליה. כל עוד שאינו בחזקת בן קיימא. א"כ צא וחשוב תשרי וחשון שלמים. הרי ששים יום. וכ"ה של כסליו. שנאמר עכ"פ מקצת עד בכלל. והיה המעשה ביום ראשון של חנוכה. ומקצת היום ככולו. עלו בידך פ"ה יום. צא מהם חמשה שלא היה הבל בעולם. שהרי בר"ה נברא עולם. וביום הששי נולדו קין והבל. ותלתין דלא קחשיב כדאמרן. נשארו להבל חמשים יום בדיוק. ואף את"ל שהיה חשון חסר. אינו מן התימה אי לא דק ביום אחד. ונקיט מספר שלם ולא אמר שלא עשה פחות מחמשים. אלא שלא עשה יותר. וזה דבר רגיל בדרז"ל. וגם לדברי האומרים בכ"ה באלול נברא העולם. אין בכך כלום. אם אולי יחסרון החמשים חמשה. כל שלא יפקד מספר עשרה מסכום החשבון. ובמ"א כתבתי שפשט הגמרא פ"ג דר"ה סותר למ"ש אותם מפרשים עכ"פ מדרשנו הלז כתלמודא דידן ס"ל. ואיך שיהא פירושנו בו נכון ישר וקיים. דוק בלשונו שלא תפס לשון המורגל ולא אמר שלא חי יותר. אלא לא עשה קיים. וזה מבואר.
3