שאילת יעבץ, חלק ב פ״זSheilat Yaavetz, Volume II 87
א׳בקשתני עוד. אם יש אתי ישוב מתקבל לדברי תו' שלהי תענית (דף ךט"א) ד"ה דכתיב כו': כי בדבור זה אשתוללו כל אבירי לב. שאלתי לחכמים ואין מגיד לי. ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם.
1
ב׳תשובה יש ויש לאלוה מילין. מיושבים היטב בלי תת מקום ללין. ואיני צריך רק להעתיק לך מ"ש שם בחי"ג בס"ד עם הגהה קלה כמות שהיא מתוקנת בגמרא שלי (התקון המוכרח אבליע בתוך הלשון) ואתחיל מפרש"י שם. שגם הוא צווח לפרשו. ז"ל שם ד"ה והנהו י' היו כו'. לא אותן עשרה ימים דאייר קאמר. אלא דרך קצרה נקיט. וקחשיב יו"ד ימים מכלל שלשה שהיו מתחילין מעשרים באייר. ומשבעה ימים דהסגר. שהיו בסוף סיון. הרי כאן עשרה. ושדי בינייהו ך"ט יום דאכילת בשר. שהתחילו ך"ב אייר. אחר שנסעו שלשה ימים. נמצאו ל"ח יום בכללן. שכלו בך"ט בסיון.
2
ג׳באור דתו' חמור שלהי תענית
בתו' ד"ה דכתיב כו'. פירוש חשוב מעשרים של ר"ח (ר"ל חודש) אייר. עד סופו תמצא תשעה ימים כו'. לפ"ז תמצא מעשרים ושנים לחודש השני. דזה אייר (כצ"ל) חודש שלם עד ך"ב דסיון ושלשה ימים שנסעו מהר ה'. הרי ל"ג. דלמנייהו שני ימים (כצ"ל) דבעשרים נעלה הענן. ואייתר להו שני ימים (צריך לנכותם מן הל"ג. ונשארו ך"ג לסיון) פשו ך"ג דל יומא כו'. היה בכלל החודש (צ"ל) שאייר חסר כו'. ע"פ מה שתקנתי והגהתי לשון בתו'. הנה הוא מבואר היטב. ודבריהם מובנים בלי שום גמגום. והאמת עד לעצמו שזה דבר ברור. וכוונת התו' רצויה. והבן מדוע נטו מפירש"י במקצת. ודעת לנבון נקל. ואגב אציג לפניך מש"ע שם בתו'.
בתו' ד"ה דכתיב כו'. פירוש חשוב מעשרים של ר"ח (ר"ל חודש) אייר. עד סופו תמצא תשעה ימים כו'. לפ"ז תמצא מעשרים ושנים לחודש השני. דזה אייר (כצ"ל) חודש שלם עד ך"ב דסיון ושלשה ימים שנסעו מהר ה'. הרי ל"ג. דלמנייהו שני ימים (כצ"ל) דבעשרים נעלה הענן. ואייתר להו שני ימים (צריך לנכותם מן הל"ג. ונשארו ך"ג לסיון) פשו ך"ג דל יומא כו'. היה בכלל החודש (צ"ל) שאייר חסר כו'. ע"פ מה שתקנתי והגהתי לשון בתו'. הנה הוא מבואר היטב. ודבריהם מובנים בלי שום גמגום. והאמת עד לעצמו שזה דבר ברור. וכוונת התו' רצויה. והבן מדוע נטו מפירש"י במקצת. ודעת לנבון נקל. ואגב אציג לפניך מש"ע שם בתו'.
3
ד׳ד"ה אמר אביי כו'. ואחד דסיון ך"ט דסיון כו'. לא קחשיב. לפי שאין לילה עמו. וצ"ל הא דקאמר תלמודא בסמוך ואותו יום עט"ב היה. לא דק אלא ערב עשירי. ועל כרחך לומר כן. דאל"ה קשיא דרי"ו אדרי"ו. היכי קאמר אלמלא הייתי באותו דור קבעתיו בעשירי. אטו מי קבעי למעקר מאי דקבע קב"ה. כדקאמר איהו גופי הכא. אלא ודאי לא דק. דלפום קושטא דמלתא בתשיעי שבו ובעשירי בכו. ולכן ראו לקבעו יום בכיה לדורות. ודקאמר ר"י הכא. אותו היום עט"ב היה. לשטת החכמים שבאותו דור. וקבעו ט"ב ליום בכיה. אליבא דידהו קאמר. וליה לא ס"ל. עמ"ש שם בחי"ג עוד באותה סוגיא. אך יספיק זה למבוקשך.
4