שקל הקדש, שער הצניעות והבשתShekel HaKodesh, On Modesty and Shame

א׳תמים ובוש פנים / נודע בטוב טעמו,
זהו אשר יבוש / בינו לבין עצמו.
1
ב׳חוס עלי יקר שכלך ותורתך, פן יעלה יצרך ויעציבך,
תקן אסמיך והון אוצרך / נדבתך לתת וחיובך.
2
ג׳צניעות האנוש זהו / בענותו וח(ו)כמתו,
ולשמור דת וחק מוסר / והסדר במחייתו,
וכל פגע וכל מקרה / בעת בואו סבול אותו.
3
ד׳צניעות איש ומיטב מפעלותיו, להתנהג ימי חייו כראוי,
ושלא יעשה דבר בסתר, אשר יבוש עשות אותו בגלוי.
4
ה׳צניעות איש בהרחק העבירות בכל עת יהיו מדיו לבנים,
ויטרח לאשר יוליך בידו לצידה ואשר ינחיל לבנים.
5
ו׳צניעות בארבעה חלקים, להקביל את פני אוהב ולדבקה באהבתו,
והשלים חפציו כל זמנים כפי כוחך והשתעשע תמיד בכל עת בצדקתו.
6
ז׳הבושת מאד מדה חמודה היא, נראית כל עת על פני נדיב,
אכן חליפתה להכאיב (עת) את נפש בעליה וגם להאדיב.
7
ח׳אדם אשר עוטה / מעל בושת אמת
יתעלמו מומיו / ויסתתרו,
אך אם יהי פשוטו / אזי יתבררו,
על עין בני אדם / ואז יזכרו.
כל רק ומתלוצץ / ואיש לב נענה,
יתקבצו אליו / ויתחברו.
8
ט׳אחיות שתים אמונה ובושת, והמה מעידות באשה רעותה,
בכל עת דברות כגלדי בצלים, ואחת בכל עת תחבק חברותה.
9
י׳התבוששה תמיד בהצנע ימי חלדך ודרך תם חזה,
יקרו חרזיו לאנוש ישב ותם למאד ומספרם אתה ח ז ה.
10