שם משמואל, אחרי מות ט׳Shem MiShmuel, Achrei Mot 9
א׳שנת תרפ"ב
1
ב׳כתונת בד קודש ילבש וגו', ויש להבין למה נכתבה ציווי הבגדים בין קרבנו לקרבן העם, וכבר דברנו בו ולא נשנה אלא בשביל דבר שנתחדש בו, דהנה ברמב"ן פ' שמיני שקרבן שמיני למלואים שוה לקרבנות יוהכ"פ, שם עגל לחטאת וכאן פר לחטאת, וקרבן העם שם שעיר לחטאת וכאן שעיר לחטאת עיי"ש, והנה שם עגל לכפר על מעשה העגל ושעיר על מכירת יוסף כבת"כ, והרי כאן לכפר על טומאת מקדש וקדשיו, ונראה דיש להבין למה היתה כזאת שיהי' בכח הטומאה לחדור אל מקדש וקדשיו, כי הי' להם להתבטל במציאות כהמס דונג מפני האש, ונראה שזה נסתעף מחטא העגל שהכניסו טומאת ע"ז תוך כלל ישראל, ועדיין לא נמחל לגמרי, אך גם זה צריך להבין למה הי' אז כח בסט"א והשטן לחדור בתוך מחנה ישראל ולהטעותם, ונראה שזה נמשך מחטא מכירת יוסף ציס"ע, אל מצרים ערות הארץ, ע"כ העונש מדה במדה להיפוך שיהי' ביכולת להכניס טומאה במקדש לעומת שהם הכניסו קדושה בטומאה, ובאשר עדיין לא נמחל לגמרי מכח זה ביכולת לכחות החיצונים לחדור ולטמאות מקדש וקדשיו, והנה חטא העגל הוא שהי' להם טעות בשכל, ומכירת יוסף כבר הגדנו שנחשב פגם ברית, חטא ע"ז שהוא זבחי מתים מסלק החיות, ופגם ברית מסלק הפרנסה כמ"ש בנ"ד אשה זונה עד ככר לחם והנה ביוהכ"פ שפוסקין לישראל חיים ופרנסה צריכין לתקן מקודם הקלקול מחטא העגל ומכירת יוסף שמזה נסתעף טומאת מקדש וקדשיו, ואידי ואידי חד מילתא הוא:
2
ג׳והנה בזוה"ק ד' בגדי לבן לעומת ד' אותיות הוי' ולית מאן דמכפר על עריין אלא איהו ובגדי זהב לעומת ד' אותיות אד' ולית מאן דמכפר על ע"ז אלא איהו, וע"כ קרבן העם שהוא שעירי עזים הבא לכפר על חטא מכירת יוסף כענין שעיר חטאת שבשמיני למלואים, ובש"ס יומא עזאזל שמכפר על מעשה עוזא ועזאל וברש"י כלומר על עריות מכפר, מובן שנדרש להם ד' בגדי לבן לעומת ד' אותיות הוי' דלית מאן דמכפר על עריין אלא איהו, אבל קרבנו של אהרן הבא לכפר על חטא העגל כמי בשמיני למלואים, הי' בדין שלא יהי' נדרש בגדי לבן, אלא מחמת שכפרתו של אהרן נדרשת גם לכפרת העם כאמרם ז"ל יבוא זכאי ויכפר על הזכאי, וכל כפרת העם תלוי' בכפרתו, ע"כ בא נמי בבגדי לבן, ומ"מ עיקר בגדי לבן נדרשים לקרבן העם, ע"כ להורות זה נאמר כל ענין בגדי לבן בין קרבנו לקרבן העם כאלו נתבקשים רק לקרבן העם
3