שם משמואל, אחרי מות ח׳Shem MiShmuel, Achrei Mot 8
א׳שנת תרפ"א
1
ב׳בענין קטורת של לפני ולפנים יש להתבונן דבכל מקום בא הקטורת אחר הקרבן ומשנה שלימה שנינו בש"ס יומא קטרת של שחר היתה קריבה בין דם לאברים של בין הערבים בין אברים לנסכים ולמה לפני ולפנים התחיל בקטורת והיתה קריבה עוד קודם מתן דם הפר:
2
ג׳ונראה דהנה התמידין מכפרים כאמרם ז"ל תמיד של שחר הי' מכפר על עבירות של לילה ושל ערב על עבירות של יום, והנה קטרת היא לשון קישור שמקשרת נפשות ישראל לשורשם, וע"כ נצרך שתהי' הכפרה מקודם שיהיו הנפשות ראויות להתקשר למעלה וכענין כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק, וע"כ י"ל טעם השינוי שבין קטורת של שחר לשל ערב, דידוע דהדם הוא הנפש מכפר על הנפש, ואברים מכפרים על איברי האדם, ומעכב הכפרה הוא הדם שהעיקר הוא כפרת הנפש והאברים טפלים להנפש, והוא עמו שלא הקטירו האברים כשר, משום שכל חשיבות האיברים שהם מחוברים להנפש וכל המחובר לו הרי הוא כמוהו, וע"כ בבוקר זמן שליטת החסדים תיכף שנתכפרו הנפשות בדם שוב נתקבלו גם אברי האדם המחוברין עמו, אבל בין הערבים זמן דין צריכין גם איברי האדם להתכפר בראשונה, וע"כ נקטר הקטורת אחר האיברים:
3
ד׳אך כל זה הוא בשאר ימות השנה אבל ביוהכ"פ שנתגלה לובן העליון אין שם תערובת דין כלל, ואז נתגלה בחירת ישראל למעלה מן הטעם, וכמו שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שזהו ענין ההגרלה לעורר בחירת ישראל למעלה מן הטעם עכ"ד, וע"כ ביוהכ"פ כתיב וכן יעשה לאוהל מועד השוכן אתם בתוך טומאותם, ואמרו ז"ל אעפ"י שהם טמאים שכינה שרוי' ביניהם, ואף שזהו נמי בכל ימות השנה מ"מ מדכתיב זה ביהכ"פ נראה שאז נתגלה זה העיקר, וכבר הגדנו שזהו ענין כפרת יוהכ"פ שהרי ישראל יהיו איך שיהיו מתקרבין לשורשם ביוהכ"פ, ושוב הוו כמו שאמרו ז"ל מים שנטמאו משיקן והם טהורים, כי הטומאה בהכרח פורחת מהם אחר שנתחברו לכלל טהרה, כן היא בנפשות ישראל אחר שנתחברו לשורשם, א"כ ביוהכ"פ החיבור ודיבוק לשורשם הוא קודם הכפרה אדרבה כל הכפרה נסתעפה מן הדיבוק, ע"כ להורות על ענין זה הקדים הכתוב קטורת לפני ולפנים קודם כפרת הדם:
4