שם משמואל, חנוכה כ״טShem MiShmuel, Chanukah 29
א׳ליל ב'
1
ב׳מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל, נראה דהענין הוא דמזוזה ונ"ח הם דוגמת יעקב ויוסף עפימ"ש והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה אש בלא להבה אינו שולט למרחוק, ומ"מ הוא שמירה שלא יקרב איש זר מפחדו שלא יהי' למאכולת אש וכענין שאמרו ז"ל על יונתן בן עוזיאל שכל עוף הפורח עליו בשעה שהי' עוסק בתורה מיד נשרף וזהו נמי מזוזה שמירה מן המזיקין מפני שם ה' השורה שמה הוא כענין שכתוב ואני אהי' לה חומת אש סביב שמתייראין לקרב שלא תאכלם אש הגדולה, ובזוה"ק ח"ג (רס"ו.) בשעתא דאינון זיינין בישין קריבין לפתחא דבר נש זקפן רישא ומסתכלין בשמא קדישא דאתחזי לבר דאיהו שין דלת יוד דמתעטר בעטרוי שמא דא שליט על כלהו מיני' דחלין וערקין ולא קריבין לפתחא דב"נ עכ"ל והוא ממש דוגמת חומת אש, אבל יוסף הוא להבה השולטת למרחוק והיא מכלה את כחות הרעות אפי' מגבולם ומרשותם וכמו במצרים שכפאן למול והסיר מהם את טומאת הערלה, והוא כענין שכתוב ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשיב עד כלותם, ולא לבד שמירה שלא יתקרבו אליו שמכלה אותם אפי' מגבולם ומרשותם, לקיים להבה תלהט רשעים, ודוגמתו הוא נר חנוכה המאיר לרה"ר מקום החיצונים, והיינו שלעומת שהיוונים היו מחשיכין עיניהם של ישראל בגזירתם כבמדרש בראשית וחושך זה יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירתם שהיו אומרים כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל ופרצו פרצות גדר גבול הקדושה, כאשר גברו ישראל ונצחום נהפוך הוא אשר שלטו ישראל בגבול שונאיהם ומאירין את רה"ר גבול החיצונים, ובזה מדחין את כח החיצונים אפי' מרשותם וגבולם:
2
ג׳בקיצור כי מזוזה היא כעין יעקב אש שהיא שמירה שהחיצונים לא יכנסו בגבול הקדושה, ונ"ח הוא כענין יוסף להבה ששולטת למרחוק ודוחה את החיצונים אפי' מגבולם ורשותם ומאירה את רה"ר, וע"כ נר חנוכה יש בו נמי ענין שמאל דוחה וע"כ נ"ח בשמאל, אבל מזוזה שאין בה ענין זה ע"כ היא בימין:
3
ד׳ובמ"ש בענין נ"ח יש להסביר הפלוגתא דב"ש וב"ה, דב"ה ס"ל מוסיף והולך וב"ש ס"ל פוחת והולך, דב"ה ס"ל דמאחר שענין נ"ח להדחות החיצונים אפי' מגבולם ומרשותם ע"י הארות הקדושה והימים מתעלין והולכים עד יום השמיני וידוע ששמיני הוא למעלה מסדר שבעת ימי בראשית, שגבול החיצונים אינם מוכנים לקבל אור כזה, אלא שכל יום עושה הכנה למחרתו שנתוסף בו אור וכה מוסיף כל יום אור עד שעושה הכנה להאור היותר גדול עד יום השמיני, וזהו שמעלין בקודש כי כל עלי' הוא מסייע לעלי' היותר גדולה כי אי אפשר לעלות לדרגין הגבוהים אלא ע"י עזר דרגין הנמוכין, אך ב"ש ס"ל דכל הזכות שישראל זוכין לזה הוא מחמת מסירת הנפש בימי יוונים, וזאת מובן אשר תחילת מסירת נפשם שעוד לא ראו נסים נון השמים הי' במסירת הנפש ביותר, ואח"כ כשראו התחלת הנסים שהצליחו לא הי' כ"כ מסירת הנפש שהי' חושבין להצליח דרך נס עכ"פ, וכן כל יום ויום כשראו עוד נסים חשבו ביותר להצליח להבא ע"כ זוכין נמי לאורות חנוכה על דרך זה תחילה האורות היותר גדולים ופוחת והולך:
4