שם משמואל, חנוכה ל״זShem MiShmuel, Chanukah 37
א׳ליל ג'
1
ב׳בפסיקתא פרשה ח' אמר הקב"ה כשם שבעוה"ז היו הנרות בבית ק"ק [הגה לפני ק"ק] כך עתיד אני לעשות כשאבנה את ירושלים מנין ממה שמשלים בנביא אחפש את ירושלים בנרות, ויש להבין מה ענין זה לזה, ונראה דהנה במדרש ריש פ' בהעלותך שלא לאורה הוא צריך תדע שחלונות של בהמ"ק היו צרות מפנים ורחבות מבחוץ כדי שיהא האור יוצא מבהמ"ק ומאיר לחוץ, ולפי"ז י"ל דענין נרות המנורה הי' נמי להאיר לחוץ ללבות בני אדם, להסיר את החושך המכסה על הלב והמוח, כי לולא החושך המכסה ארץ היו בני אדם רצים בכל עוז לחסות בצל הקב"ה, וכבמדרש בטל יצה"ר מן העולם הכל באים תחת כנפיו, אך זה יהי' לעתיד שהאור יהי' גדול מאד כמ"ש וכאור בוקר יזרח שמש וכפירש"י ריש פסחים, וכמ"ש שמש צדקה מרפא בכנפי', וע"כ אפי' נפשות פגומים יהי' להם רפואה, אבל בזה"ז נרות המנורה הם רק כמו שאמרו מעט אור ידחה רב חושך, וזהו עצמו הי' הבחנה טובה לבני אדם לידע אם לא נתקלקל הפנימיות שלו ח"ו, הי' מועיל להסיר החושך והי' הלב מתלהב להש"י, אך כאשר נפגם הפנימיות הוא דומה לחולה אשר כל אוכל תתעב נפשו, והי' יודע שצריך רפואה אבל בעוד החושך מכסה, יכול לדמות בנפשו שהיא מטוהרה אלא שהחושך מכסה, ונראה שכעין זה יהי' לעת"ל בתחילת הישועה וכתיב אחפש את ירושלים בנרות שעוד טרם יתגלה אור הגדול ושמש צדקה מרפא בכנפי' יהי' כאור הנר, וזה עצמו יהי' להבחנה טובה לידע כל איש את מצבו היינו עד כמה נפשו מתלהבת להשי"ת ואם לאו ח"ו אז בהכרח יעשה כל אדם תשובה, וזהו שהפסיקתא משוה להדדי נרות של בהמ"ק וצרות שעתיד לחפש בהם את ירושלים:
2
ג׳ונראה דזה נמי ענין נ"ח דהנה כתב הב"ח שחטא שלהם הי' אז התרשלות בעבודה וכמו שהוכיחם אז מלאכי סוף הנביאים אמרתם שוא עבוד אלקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדורנית מפני ה' צבאות, והיינו שלא דווקא על העדר הצלחת עוה"ז לבד התאוננו, אלא גם על העדר הארת אלקי בנפשם אף אחר עבודתם עבודת הקודש, ובאם הי' מאיר בלבותם הענין אלקי הי' זאת נחמתם בענים על העדר הצלחות זמניות, אבל באשר גם זה לא הרגישו בנפשם לא מצאו נוחם בלבבם, וזהו שכפל בדבריו מה בצע כי שמרנו משמרתו, הוא על העדר הצלחות זמניות, וכמו שתרגם יונתן מה ממון נתהני לנא, וכי הלכנו קדרנית מפני ה' צבאות, הוא החשכות בנפש וכמו שפירש"י קדורנית בשפל רוח, וכן בתרגום במכיכות רוח, והיינו רוח הבא מהשי"ת על היפוך מ"ש רוח ה' עלי, ומחמת זה הי' מתרשלים בעבודה, ולזה באה מצות נ"ח שמצוה להניחה מפתח ביתו מבחוץ להאיר ללב ישראל להסיר את החושך המסתיר וכל איש יבדוק בחורין ובסדקין ובקירות לבו, וזה עצמו הוא הבדיקה באם רואה שנפשו עדיין אינה מתלהבת הוא סימן שנפגם ח"ו הפנימית וצריך רפואה, וכמו חיפוש ירושלים בנרות וכמו שמדמה הפסיקתא שם סי' י"ג לבדיקת חמץ לאור הנר, והרפואה היא התחזקות והוספת אומץ בתורה ובתפילה, ואף שאינו מרגיש שבא מזה הארה אלקית אל יחוש, כי אלו דברים נסתרים מבני אדם, וכמו שהוכיחם הנביא על שאמרו וכי הלכנו קדורנית וגו' כנ"ל:
3