שם משמואל, חנוכה נ״בShem MiShmuel, Chanukah 52
א׳ליל ה'
1
ב׳יש להתבונן למה הי' הנס בנרות דווקא ולא בשמן למנחות ויתר קדשים הנאכלים שנזקקים להיות בטהרה דוקא, וכל הקדשים אף שקרבים בטומאה אין נאכלין בטומאה וכו', והנס בהם נצרך ביותר משמן למנורה שדחוי' בציבור, ובפשיטות י"ל מאחר שהיוונים הי' ענינם חכמות חיצוניות וישראל בזכות שברחו מהסתפח בחכמתם ומסרו נפשם על התורה ועל מצות מעשיות, זכו לעומתם לחכמת אלקית, שמכל דבר שאדם בורח מצד הטומאה בא לעומתו בקדושה, וזה נרמז במנורה כאמרם ז"ל הרוצה להחכים ידרים וסימנך מנורה בדרום, ע"כ נעשה הנס בנרות המנורה:
2
ג׳וי"ל עוד דהנה בענין החטא שבעבורו התפשטו היוונים על ישראל, הב"ח כתב שהי' אז מתרשלים בעבודה, אבל גם זה טעמא בעי אחרי שהי' ישראל במעלה עליונה בימי שמעון הצדיק שהי' הנסים כ"כ תדורים, מאין נמשך התרשלות תיכף אחר דורו של שמעון הצדיק, אדרבה שהי' להם להתחזק עוד יותר בראותם ההפרש שבין דורם שנעדר הרבה נסים שהתמידו בימי שמעון הצדיק כמבואר בש"ס, לבין דור הקדום, וכבר הגדנו עפ"י דברי הזוה"ק ח"ב (רנ"ח.) בית שני לא הוה בי' שלם הכי בגין דערלה קטרוגא בי' תדיר, וע"ד הוו כהני זמינן בגוי' לקטרגא בהאי ערלה וכו' ופרשנו דענין ערלה דקטרגא בי' היינו מה שפגמו בבבל בלקיחת נשים נכריות, דהבא על הגוי' נמשכה ערלתו, ובזה יש מקום גם לדברי הב"ח שאין לך דבר שכופף את הקומה ומרשל ידי העובד כמו פגם ברית, והנה בית שני שעמדה בזכות כנס"י, אום אני חומה, הוא כחומה שלא יבוא זר ביניהם, אך באמצעות הערלה נעשה פירוד בין הדבקים, ומה"ט הערלה מעכבת בירושת הארץ כבמדרש דבר אמר להם יהושע ומלן מה אתם סבורין לירש את הארץ ערלים כו' כי א"י היא המאחדת את ישראל ולא נתערבו ישראל עד שעברו את הירדן, והערלה היא גורמת פירוד כמו שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה כי דבר זר בהאגודה מקלקל את כל האגודה וכבר הזכרתי זה, ע"כ מעכבת בירושת הארץ, וכ"כ נעשה בדק בחומת כנס"י, ועי"ז הי' מקום להיוונים להתפשט על ישראל ולפרוץ פרצות בחומות מגדליהם, ולא עוד אלא שלקחו מישראל כח הקיבוץ והתאחדות, וכמו שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצלה"ה בדברי המדרש אסתר שהי' מלאכי השרת מדדין פתקין לפני הקב"ה ואומרים בהמ"ק חרוב והרשע הזה יושב ועושה מרזיחין אמר להם הקב"ה תנו ימים כנגד ימים דכתיב בימים ההם ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת וגו', ופירש הוא זצללה"ה דטענת המלאכים הי' מאחר שבהמ"ק שהוא משוש כל הארץ חרוב מאין נמצא מנוחה ושלוה בעולם עד שהרשע יהי' יושב ועושה מרזיחין, והשיב להם הקב"ה שהוא בשביל חילול שבת שהוא מנוחה ושלוה לקחו האומות את המנוחה והשלוה מישראל עכ"ד, וכן י"ל נמי שבשביל קטרוגא דערלה שהוא היפוך קיבוץ והתאחדות ישראל כנ"ל, לקחו היוונים כח הקיבוץ וזהו "יוונים נקבצו עלי", היינו אף שהם תמיד ענפין מתפרדין, מחמת פגם ישראל השיגו כח הקיבוץ, ובישראל נעשה בעוה"ר שפרצו חומות מגדלי וכו', וגרם שנאת חנם בישראל היפוך כנס"י, אך כהני זמינן בגווי' לקטרגא בהאי ערלה, כי בזוה"ק ח"ג (פ"ח.) דאהרן דאיהו שרותא דכל כהני דעלמא דבי אתרעי קב"ה מכלא למיעבד שלמא בעלמא וכו' דכל יומו דאהרן הוה משתדל לאסגאה שלמא בעלמא וכו', וע"כ הכהנים הם היפוך ענין הערלה המפריד בין הדבקים, ע"כ התגברו על היוונים ונצחום, ולקחו מהם את כח הקיבוץ ושבו ישראל להתאחד, ומה"ט לקחו להם את המלוכה כי ענין מלך הוא לקבץ ולהאחד את ישראל כמ"ש זה יעצור בעמי, ומחמת שכל כח הקיבוץ שנעשה אז בישראל מהם הי', ע"כ לקחו להם המלוכה [והרמב"ן פי' ויחי כתב שעברו על צוואת הזקן לא יסיר שבט מיהודה, אך באשר שצדיקים גמורים הי' והסנהדרין הי' שם בוודאי לא עשו אלא עפ"י טעם הגון, ובמ"ש יובן טעמם] ואולי מחמת שהחזיקו במלוכה דור אחר דור שזה בודאי לא הי' עפ"י דין, ע"כ נחשב להם לפגם בכנס"י, ושוב ע"י כן נפרץ בהם כח רע שהוא להיפוך וכטעם הזוה"ק בטומאת מת ונגף ששולט ע"י מנין, וזה הביאם לידי שנאת חנם ונמסר המלוכה לרומיים עד שנחרב הבית בעוה"ר:
3
ד׳ולפי האמור מענין ניצוח החשמונאים שלקחו את כח הקיבוץ והתאחדות מהיוונים ושב לישראל להיותם מתאחדים כאיש אחד חברים, יובן מה שנעשה להם נס בנרות, להורות שנרצה ענינם והתאחדותם, כענין אמרם ז"ל נר לאחד נר למאה משא"כ בכל אכילת קדשים שכל אחד אוכל לעצמו, ע"כ לא נעשה בהם הנס אלא בנרות:
4