שם משמואל, חנוכה ס״דShem MiShmuel, Chanukah 64
א׳ליל ב'
1
ב׳הב"י הקשה למה עושין שמונה ימי חנוכה, הלא על יום אחד הי' בו להדליק מבלעדי הנס, נמצא שהי' הנס רק שבעה ימים, וכולם תירצו כל אחד לפי דרכו, ובעזהי"ת גם אנחנו דברנו בזה, ומ"מ אין בהמ"ד בלי חידוש:
2
ג׳הנה אנו מזכירים ישועות נסים ונפלאות שנעשו לאבותינו, ונראה שהקל שבכולם הוא ישועות, שנושענו שלא ישלטו עלינו אויבינו, למעלה מהם הי' נסים שיצאו מסדר הטבע, והיינו שלא די שנצלנו שלא ישלטו עלינו שזה נקרא ישועה וענין זה אפשר בהתלבשות הטבע לגמרי ע"י שום סיבה מהסיבות, וזה נמצא ג"כ במנהגו של עולם, שאומה אחת פורקת ממנה עול שיעבוד זולתה [הגם שישועות ישראל הי' נמי למעלה מהטבע, מ"מ ענין ישועה ישנו נמי ע"י הטבע] אבל נסים הוא לשון הגבהה כמ"ש שאו נס על העמים והיינו למעלה מהטבע, כן הי' נמי נסים אז שנהפך הדבר שנמסרו גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וכו' שאין זה בסדר הטבע כלל, למעלה מהם הי' נפלאות שאיננו נמצא בהיקש הטבע כלל, שענין ניצוח האויבים ולהתגבר עוד עליהם בחרב וקשת מלחמה אף שהוא נסים מ"מ הוא מתלבש בפעולת הטבע שבא מורך בלב האויבים והפכו עורף לנוס ותחילת נפילה ניסה, אבל פך אחד של שמן שלא הי' בו להדליק אלא יום אחד והדליקו ממנו שמונה ימים זה יוצא מהיקש הטבע זה נקרא נפלאות, ובודאי שורשו מפלא עליון למעלה מכל גבול וקו, ונראה שהזמן כ"ה בכסלו הי' נאות לזה שהישועות והנסים הי' קודם לכן והנפלאות של שמן המנורה לבד הי' בכ"ה בכסלו כמובן וכן הוא ביוסיפון להדיא, והיינו דהנה ידוע דכל התחדשות בא אחר ההעדר ואימת קגביל בתר דבלה כי הארץ מעצמה היא דוממת ולית לה מגרמה כלום אלא שטמון בה כח נעלם והיא המוציא צמחים, וע"כ כל עוד שטבע הגרעין קיים אין כח זה שהוא למעלה מהטבע יוצא לאור רק אחר הסתלקות לבוש הטבע ונתבלה בעפר אז מתעורר כח הצמיחה, וכן הוא נמי בזמן, ובפייט אז רוב נסים הפלאת בלילה, כי לילה הוא זמן שביתת הטבע ע"כ אז הזמן מסוגל יותר לנסים, וכן י"ל נמי בסדר החדשים שחדשי החורף הם נחשבים ביותר לשביתת הטבע לעומת חדשי הקיץ כמובן לכל רואה, והחדשים מתשרי ואילך הם הולכים ומתמעטים ועתות הלילות מאריכים עד אמצע החורף, שאז הוא תכלית זמן שנחשב ביותר לשביתת הטבע ומאז ואילך מתקרבים לפריחת הטבע והימים מאריכים, והנה בכ"ה באלול נברא העולם ומאז עד כ"ה בכסלו הוא שלשה חדשים חצי החורף, ואף שלפעמים משתנה לפי עתות התקופה מ"מ נחשב לפי סדר החדשים כבש"ס ר"ה דאיבעיא שבט דחדשים או שבט דתקופה ומסיק דשבט דחדשים, וע"כ כ"ה בכסלו נחשב זמן שביתת הטבע יותר מכל שנה, וע"כ אז הזמן מסוגל ביותר לחידוש נסים ונפלאות, וע"כ הישועות והנסים שהם בלבוש הטבע לא הי' צריכים לזמן שנחשב שביתת הטבע ביותר אלא הנפלאות שנעשה בפך השמן של מנורה שהוא יוצא מהיקש הטבע לזה הי' נאות הזמן של כ"ה בכסלו:
3
ד׳ולפי האמור יובן הסדר שבהנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות ומסיימים כדי להודות ולהלל את שמך הגדול על נפלאותיך ועל נסיך ועל ישועותיך [לפי הגירסא במס' סופרים] כי כך הי' הסדר תחילת הישועה שיצאו מתחת עול הרשעים, ואח"כ זכו לנסים שגברו ישראל עליהם עד שביערו אותם מכל גבול ישראל, ואח"כ זכו לנפלאות בנרות המנורה בכ"ה בכסלו, והוא מעלין בקודש ממטה למעלה, אבל ההודאה והלל שהיא להמשיך למטה שהוא ממעלה למטה הסדר בהיפוך:
4
ה׳ולפי האמור אשר פך השמן שהי' בו להדליק יום אחד למען יעשה בו פלא זה יוצא מהיקש הטבע, הי' צריך מקודם להתפשט ממהות הטבע שלו למען יתחדש בו פלא היוצא מהיקש הטבע, וקו"ח מטבע גרעין הנזרע דאימת קא גביל לבתר דבלה, מכ"ש זה היוצא לגמרי מהיקש הטבע הי' צריך מקודם להתפשט ממהותו הטבעי:
5
ו׳ומעתה מיושב קו' הב"י שכל שמונה הי' דולק שמן ניסיי ולא טבעי כלל, ומזה לימוד לדורות אשר בימי חנוכה ביכולת האדם לזכות לכח יוצא מהטבע אשר בלתי שער מראש, אך הכל הוא לפי ביטול מהותו הטבעי ואוחז בכחו למעלה ממהותו וכענין אימת קא גביל לבתר דבלה:
6
