שם משמואל, חנוכה ס״וShem MiShmuel, Chanukah 66
א׳ליל ד'
1
ב׳קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה, הנה לשון קבעום בודאי הפרוש להדליק את הנרות כי לא נזכר כלל מצות הנרות זולת זה, ויש להבין למה שייך הלשון קבעום בנרות יותר מבמצוות הלל והודאה:
2
ג׳ונראה דהנה במדרש וחושך ע"פ תהום וכן חשיכה נופלת עליו זה מלכות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהם ובהרמ"ז דלשון חשך נוטריקון חמור שור כלב עכ"ד, וידוע דחמור הוא קליפת ישמעאל, שור הוא קליפת עשו, כלב הוא קליפת עמלק, ויובן עם מה שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה דעמלק היפוך מיעקאע"ה שיעק"א נקרא ישרון מלשון ישר ועמלק נקרא ע"ש עיקול ועקלקלות, וא"כ שלשה קליפות הללו הם לעומת שלשת האבות, חמור הוא קליפה רעה לעומת אברהם ושור לעומת יצחק וכלב לעומת יעקב, וא"כ מלכות שנקרא חושך הוא כולל שלשה קליפות הללו, ויוצדקו הדברים עם מה שהגדנו במק"א דשלשה מלכיות הראשונות בבל מדי יון הם לעומת שלשת האבות וע"כ יעקב כנגד יון, וכמו שיעקב כלול הוה והי' נכלל בו גם מדות אברהם ויצחק כן לעומתו בטומאה מלכות יון כלול הוה, וע"כ כל שלשה עבירות ע"ז ג"ע שפ"ד שמתייחסים לשלשה מלכיות כולם יחד הי' ביון כמפורש ביוסיפון שהיו מכריחים לע"ז ומעשה חנה ושבעה בני' והיו מכריחים לזבוח לע"ז ולאכול מזבחיהם, וג"ע מפורש בגזירותיהם תבעל לטפסר תחילה ושפ"ד הי' מדתם בעצם כמו שכבר פרשנו זה, והיתה מושכת לעבירה שהוא כאילו שפ"ד בפועל היפוך מיעק"א שלא ראה טפת קרי מימיו, וע"כ האריכו ימים יותר שהרי בבל הי' כל ימי' ע' שנה ומדי נ"ב הרי שניהם יחד קכ"ב ויון לבדו הי' ק"פ שנה ומטעם שכלולה הוה, וע"כ אנו אומרים יוונים נקבצו עלי, שהי' בהם ענין קיבוץ הכחות משלה ומשל זולתה:
3
ד׳והנה כשגברו מלכות בית חשמונאים ונצחום נטלו ישראל מהם מעלת התכללות ויש לומר דהיינו טעמא דנרות חנוכה, כי בנר נכלל שלשה ענינים, הנר שהוא הכלי ושמן ופתילה שבתוכה והאור שעל גביהם ושלשה אלו רומזים לגוף ונפש ושכל כמ"ש מהר"ל, הנר לגוף ושמן ופתילה לנפש והאור להשכל, והוא התכללות כל חלקי האדם להמשך אחר אבינו שבשמים, ושלשה אלו הן לעומת שלשת האבות כמו שהארכנו בזה במק"א, וזכינו בזה לעומת כחו של יון כנ"ל, וכבר הגדנו שהלל והודאה תקנו נגד יוסף ויהודה שהם שני המשיחים משיח בן יוסף ומשיח בן דוד:
4
ה׳והנה ענין כח הקיום שיש לישראל הוא נמשך מיעקב אע"ה, ובמדרש ויצא תרכיסא של שלשה רגלים הראה לו, והיינו כי כסא של שתי רגלים אין לו קיום והקיום נעשה ע"י רגל השלישי שהוא יעקב, כי כל ענין שינוי שנוהג בעולם בא מצד תערובת חלקי הרע הנמשך מעץ הדטו"ר כי חלקי הרע גורמים שינוי היפוך מעץ החיים דכתיב בי' ואכל וחי לעולם, וע"כ יעקב מובחר שבאבות לא הי' בו פסולת ע"כ ממנו כח הקיום, וא"כ מצות הנרות שהם כמהות יעקב כנ"ל שכלול הוה ע"כ הם נקראים ע"ש הקביעות ובשביל הקיום שבישראל הם קיימים לעולם וזוכין לשני המשיחים, ומעתה יובן הלשון קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה, וזה לימוד לאדם להנצל ממחלת היאוש:
5
