שם משמואל, מצורע א׳Shem MiShmuel, Metzora 1
א׳שנת תר"ע
1
ב׳להבין הענין שלשה קרבנות אשם חטאת ועולה לטהרת המצורע, הנה בש"ס ערכין (ט"ו:) דלשה"ר מגדיל עוונות כשלש עבירות ע"ז ג"ע ש"ד, והנה חטא ע"ז הוא במחשבה כאמרם ז"ל סנהדרין אי לא קיבלו עליו באלוה לאו כלום הוא, הרי דכל החטא הוא במחשבה, וג"ע החטא הוא במעשה, שהרי מתעסק חייב, וש"ד הוא חטא ופגם בחיבור שבין הנפש שבה כח המחשבה ובין הגוף שהוא עושה המעשה, וע"כ נקרא שפיכת דמים אף שלא הוציא ממנו דם כמו החונקו, כי איתא בעה"ח שער אבי"ע שבכל דברים המשתנים זמ"ז יש ביניהם דבר ממוצע לחברם, ובין גוף לנפש הוא רביעית דם שהנפש יוצאה בו, וע"כ ההורג את אדם שפוגם בחיבור הזה נקרא ש"ד, ולשה"ר שמגדיל עבירות כנגד שלש אלו, א"כ פוגם בנפש שבו המחשבה ובגוף שבו המעשה ובחיבור שבין הגוף והנפש, וע"כ המצורע שהוא בעבור חטא לשה"ר כאמרם ז"ל מצורע מוציא רע, באו בטהרתו שלש הקרבנות לתקן שלשה פגמים אלו, עולה היא תיקון על המחשבה דעולה באה על הרהור הלב, ע"כ תיקון חלק חטא ע"ז שבלשה"ר הוא ע"י קרבן עולה, וחטאת שבאה בכל מקום על שוגג, א"כ הרי היא תיקון על חטא הנעשה במעשה בלתי מחשבה, בכן היא תיקון לחלק חטא ג"ע שבו שהוא פגם הגוף כנ"ל, ואשם הוא ממוצע בין עולה לחטאת שמתן דמם שבאשם שוה לעולה, שהרי מתן דמים שבקרבן הוא תיקון הנפש כאמרם ז"ל תבא הנפש ותכפר על הנפש, והבשר שהוא כנגד חלק המעשה נאכל כמו חטאת, ור"א משוה אשם לחטאת שנא' כחטאת כאשם, א"כ הרי אשם הוא תיקון לחיבור שבין הנפש שבה כח המחשבה ובין הגוף שבה כח המעשה, וע"כ אשם מכפר על חלק ש"ד שבלשה"ר:
2
ג׳והנה שבת הוא היפוך מנגע כאמרם ז"ל אין למעלה מעונג ואין למטה מנגע ובכן נמצא במצוות שבת ג"כ שלשה דברים שהם היפוך פגם ע"ז ג"ע וש"ד, שזכור ושמור הם נגד קדושת מחשבה והמעשה, דזכור הוא קדושת המחשבה, ושמור הוא שלא לעשות מלאכה, הוא קדושת המעשה, ועוד אמרו חז"ל בשבת יעשה כולו תורה, ותורה היא קדושת חיבור מחשבה ומעשה, דעקימת שפתיו הוי מעשה, ועיון וההגיון הוא המחשבה:
3
ד׳בש"ס ערכין ארחב"ח מה תקנתו של מספרי לשה"ר, אם ת"ח הוא יעסוק בתורה ואם ע"ה הוא ישפיל דעתו ראבח"א סיפר אין לו תקנה שכבר כרתו דוד ברוה"ק אלא מה תקנתו שלא יבא לידי לשה"ר יעסוק בתורה ע"כ, ויש להבין במ"ש סיפר אין לו תקנה, הלא אין לך דבר שעומד בפני התשובה, ותשובה ויוהכ"פ ומיתה מכפרין על כל עבירות שבתורה וכמ"ש הרמב"ם אפי' כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב יש לו חלק לעוה"ב, ועוד שממקומו הוא מוכרע שהרי מצורע בא על לשה"ר ומפורש בכתוב כי נרפא נגע הצרעת מן הצרוע, ואמרו ז"ל בשבועות (ח'.) מנגעו הוא דמכפר לי', הרי שיש כפרה על לשה"ר, אך יש לפרש דבאמת גם הת"ק מודה שכבר כרתו דוד ברוה"ק, א"כ הרי הוא כענף הנכרת מן האילן שהוא עץ החיים, אבל ע"י שיעסוק בתורה שהוא עץ החיים, וכל חיות העולם הוא מהתורה, כאמרם ז"ל הביט בתורה וברא העולם, א"כ הרי התקשר בחיים ושואב חיים מחדש, ואם ע"ה הוא ישפיל דעתו דכתיב אני את דכא א"כ נעשה דבוק שוב למקור החיים, וראב"ח סובר סיפר א"ל תקנה, היינו דאף ששואב חיים חדש, מ"מ עבירה הקודמת גוררת עבירה, ואינו בטוח שלא יבוא עוד לידי לשה"ר כמ"ש בסה"ק בנפש מגולגל איננו בטוח מהחטאים שעשה בפעם הראשון בהיותו בזה העולם, שעבירה גוררת עבירה עצמה שעשה בראשונה, כ"ש בחטא לשה"ר שהוא חטא עצום שמגדיל עוונות כנגד ע"ז ג"ע וש"ד, כמעט מן הנמנע שישמר מכאן ולהבא שלא יספר עוד לשה"ר, כי אפי' לאדם כשר הוא קשה מאוד להזהר מלשה"ר כאמרם ז"ל וכולם בלשה"ר, מה גם זה שיש לו חטא הקדום שממשיך אותו לידי כך, ובכן אלו לא היו עסקיו בתורה או להשפיל דעתו רק להמשיך חיים חדש, עדיין לא היתה תקנתו תקנה, ובודאי ששוב יפול בפח, אבל מאחר שתקנת התוה"ק והשפלת דעתו שלא יבא לידי לשה"ר, א"כ שוב הרי תקנה על מה שעבר:
4
ה׳יש להבין הענין מתן אוזן ובהונות במצורע שלא מצינו בכל התורה כולה רק במלואים בכהנים:
5
ו׳והנה בכהנים כתיב ואבדיל את אהרן להקדישו קודש קדשים ואף שכל ישראל הם פנימיים, הבדיל אהרן מעדת ישראל להיות פנימיות שבפנימיות, וכמו שיש הבדלה בין ישראל לאו"ה היינו שהאו"ה הם חיצוניים וישראל הם פנימיים, כ"כ יש הבדלה בין כהנים לישראלים, שהם פנימיות הפנימיים, וע"כ כאשר נעשו כהנים ונתהוו ברי' חדשה הוצרכו ליתן על תנוך אוזן ובהונות [והטעם י"ל הנה אברי ידים ורגלים הם מתפשטים מן הגוף כמ"ש מהר"ל ז"ל ונוטים יותר אל החיצוניות, וגם האוזן יש לו התפשטות כאמרם ז"ל לעולם אל ישמיע לאזניו דברים בטלים מפני שהאוזן נכוית תחילה לאברים, ונראה הטעם שנכוית תחילה לאברים מה"ט מפני שיש לו התפשטות יותר מהגוף, וכשתעיין ותדקדק בטוב האברים תמצא שכל האברים יש להם תנועה שהנפש שהוא בפנימיות הגוף יש לו כח להניע את האברים, חוץ האוזן שאין לאדם בכח להתנועע את האוזן כלל, וע"כ מפני שהיא רחוקה יותר מכחות הנפש ואין בכח הנפש לנענע אותה, וע"כ הכהנים שנתהוו פנימיים צריכים האברים האלו שרחוקים מפנימיות הנפש להתקדש עוד יותר ע"י מתנות תנוך ובהונות למען יכללו גם הם בפנימיות] והנה מצורע נעשה נבדל מכלל ישראל ונעשה חיצוני כמ"ש חז"ל הוא הבדיל הוא יבדל ומושבו חוץ למחנה חוץ לחומה כמו שהוא חיצוני, כי ע"י חטא לשה"ר יוצא ממעלת ישראל שהם פנימיים כמ"ש המהר"ל ז"ל עמ"ש במרע"ה שראה בהן דלטורין אמר שמא אינן ראויין להגאל עיי"ש, וע"כ כאשר נטהר למען יתהוה שוב פנימי הוא ענין הוי' חדשה כענין הכהנים במלואים, וע"כ הוצרך ג"כ מתנות תנוך אוזן ובהונות ובפסיקתא פרשה מ"ח אמר הקב"ה למשה אמור לאחיך אהרן חסד גדול עשיתי עמך וכבוד גדול חלקתי לך שנשרפו בניך אני נתתי אותם לפנים מכל המחיצות וכו' וכל שהוא נכנס לאוהל מועד שלא ברשות נצטרע וכך היית מבקש שיהי' בניך מצורעים מן יושבים לפנים מכל המחינות הייתה מבקש שיהי' יושבים לעצמם חוץ לכל המחיצות וכו', הרי שכהנים הם פנימים היפוך המצורע, וע"כ בטהרת המצורע שהוא לעשותו פנימי, הוא מעין ענין התקרבות כהנים:
6
ז׳ולפמ"ש שהמצורע יוצא מכלל פנימיות ישראל ונעשה חיצוני יובן הטעם שבש"ס ערכין סיפר אין לו תקנה וכן הוא דעת ר' יצחק בזוה"ק כל חובי עלמא מכפר עלייהו בתשובה בר מההוא לישנא בישא ודאפיק שום ביש על חבירו כו', וי"ל שהוא כעין חטא המוציא שז"ל דאיתא בזוה"ק דאינו מתכפר בתשובה דברית המעור מכוון כנגד ברית הלשון, ובשניהם החטא בפנימיות כמובן, אבל כבר כתבנו במק"א שהתשובה שאינה מועלת הוא רק תשובת עזיבת החטא לבד, אבל תשובה גדולה היינו שמתחיל לעבוד את ד' מחדש כמו קטן שנולד וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בה' תשובה מדרכי התשובה כו' ומשנה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה המעשים כו' ובכתבי האר"י ז"ל שעיקר תשובה הוא עסק התורה, שהתוה"ק היא פנימיות והמתדבק בתורה נעשה שוב פנימיי ומתקן מה שחטא בפנימיות:
7
ח׳ולפי הדברים האלה יובן מה שטומאת וטהרת המצורע הוא דווקא ע"י כהן ואפי' חכם שבחכמים אינו יכול לא ליטהר ולא לטמא, משום שעיקר הענין טהרת וטומאת המצורע הוא לקרבו או להרחיקו מפנימיות, ע"כ צריך לזה כהן שהוא פנימי יותר:
8
ט׳ובזה יובן ענין גיחזי שנצטרע, דהנה כל נס הוא למעלה מטבע, א"כ הוא פנימיות, אך מותר לגלות את הפנימיות כדי לקדש ש"ש, ומאחר שלקח גיחזי הכסף מנעמן הקטין הקידוש ש"ש בענין נעמן שנראה לו לנעמן שהנס נעשה לשם ממון, ולא נתקדש ש"ש כראוי, ובבמדבר רבה פ"ז אלישע קידש שמו של הקב"ה וכו' נמצא זה מחלל שם שמים מה שקידש אלישע, א"כ הרי נתגלה הפנימיות לבטלה, ע"כ עונשו שיצא מהפנימיות והבן:
9