שם משמואל, נח י״בShem MiShmuel, Noach 12
א׳שנת תר"פ. נח ור"ח מרחשון
1
ב׳שבת ור"ח יחד הגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה שיש וטבוח טבח והכן, זה שבת ושמר אותו אפי' בחו"ל, ועיין רמב"ן ריש תולדות, וידוע בזוה"ק כי מוסף שבת הוא יוסף, ור"ח הוא יו"ט של דוד כאמרם ז"ל שלח לי' סימנא דוד מלך ישראל חי וקיים, ולעתיד יהי' שניהם יחד כביחזקאל והוא הפטרת ויגש הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והי' אחד בידי וגו' עכ"ד:
2
ג׳ונראה להוסיף בה דברים, היות שמצד הטבע, שכיח פירוד לבבות כאמרם ז"ל שלום אמר אל יברא שכולו קטטות ומריבות אלא ישראל יש בהם כח למעלה מהטבע שבדרך הטבע לא הי' אברהם ראוי להוליד ולצאת לאור אומה הישראלית, וע"כ יש בהם נמי כח למעלה מהטבע, ולמעלה מהטבע הכל שלום ואחדות, ועושה שלום במרומיו וקנאה ותחרות אין ביניהם, והי' בדין שגם ישראל למטה שהם דוגמת המלאכים למעלה יהי' השלום מתווך ביניהם, אך י"ל שכל העדר השלום שבישראל נסתעף מחטא מכירת יוסף שהי' צורך בו כדי שיצא ענין גלות מצרים לפועל, וממנו שורש כל הגליות, וכל אלה נצרך למירוק ישראל כבזוה"ק שאלמלא נתמרקו ישראל בגלות מצרים לא הי' אפשר שיזכו למעלתם הגדולה, ובודאי כן הוא בכל הגליות שהכל נצרך למירוק ישראל כדי שיזכו למעלתם הגדולה לעתיד, וזהו שחטא מכירת יוסף עדיין מכשכש עד לעתיד כבזוהר תדש, וע"כ לעתיד שיתתקן חטא זה לגמרי שוב יהי' השלום מתווך ביניהם כמו במלאכי מעלה, והנה בזוהר חדש ששבת הוא נמי תיקון על חטא מכירת יוסף בצד מה, וע"כ הוא רזא דאחד, וע"כ שבת ור"ח יחד השבת מועיל לר"ח שיעשה מכולם הגמוניא אחת ע"כ הוא מעין לעתיד:
3
ד׳ונראה דענין נח והתיבה הם מענין זה, דבזוה"ק דנח הוא שבת והתיבה הוא ארון הברית, וידוע שארון הברית הוא רמז לאדון כל הארץ מדת מלכות שמים אשר דהמע"ה הוא מרכבה אלי', וע"כ למען הציל את נח ממי המבול שהי' השחתת הטבע כולה, הי' עצת ה' להגביהו למעלה מהטבע והי' זה ע"י צירוף נח והתיבה יחד, והי' מאיר עליהם אור שלמעלה מהטבע מעין לעתיד, וזה שכתוב בתיבה ותרם מעל הארץ, והלשון רם הוא התנשאות למעלה ראש בלתי חיבור למטה, וכמ"ש רם על כל גוים, וכידוע בחכמת הלשון ויומתק יותר בדברי חכמי האמת, וזהו השם ירמיהו, ובזוה"ק ירם שם יוד הא ואו, שנתרומם בלתי חיבור להא האחרונה, ע"כ נתהוה הגלות, וע"כ נמי בהתיבה דכתיב בה ותרם מעל הארץ הי' התיבה וכל אשר בה למעלה מטבע הארץ, גם המזלות לא שמשו, וזה הי' הצלת נח אף שהי' גם עליו קושיות כאמרם ז"ל כי נחמתי כי עשיתים ונח אף נח לא הי' כדאי אלא שמצא חן, והוא בעצמו האשים את עצמו ואמר אני כאשר עשו כן עשיתי:
4
ה׳ואפשר לומר ששני אלה נח ויוסף הצדיק כמו ששניהם נקראים צדיקים, ונח איש צדיק, ויוסף הצדיק, הי' חטאם בסגנון אחד, נח שלא הוכיח את דורו כראוי, ויוסף שלא הרהיב עוז בנפשו להוכיח את אחיו על הא שנדמה לו שחטאו בשלשה דברים, דאלו הי' מוכיח אותם הי' נתוודע לו שאין בהם שמץ חטא ולא הי' לו מה להגיד לאביו חטא עליהם, ולא הי' יצא השנאה לפועל, וכמו נח שניצל משטף מי המבול, כן לעומתו בזכות יוסף ניצולו ישראל בים סוף כמ"ש הים ראה וינס, ואמרו ז"ל ארונו של יוסף ראה וכו' וע"כ כמו נח ותיבה דוגמתו ביוסף ויישם בארון במצרים כבזוה"ק וכל אלה מעין שבת ור"ח יחד:
5
ו׳ענין הלל בר"ח שהוא רק מנהגא, יש לומר עפ"י מה שהגיד כ"ק אדמו"ר הרבי ר"ב זצללה"ה מפרשיסחא בדברי המדרש פקודי נכנס משה אצל בצלאל ראה שהותיר מן המשכן אמר לפני הקב"ה רבון העולמים עשינו את מלאכת המשכן והותרנו מה נעשה בנותר, אמר לו לך ועשה בהן משכן לעדות, וכל המפרשים נתקשו בזה, והגיד הוא זצללה"ה שיש בני אדם שאף אחר כל הנדבה עדיין לבו בוער לעשות עוד אבל כבר נתמלא כמו במשכן שהמלאכה היתה דים והותר, ותוספות הנדבה הי' חביב לפני הקב"ה יותר מכל הנדבה, שהרי הי' בלתי דרוש מהם כלל, אלא אהבה מופשטת, וזה שאמר לו לך ועשה מהן משכן לעדות, בהם דייקא, שזה חביב לפני ביותר, וזהו שאנו מברכים הבוחר בשירי זמרה, היינו השיריים של הזמרה שעדיין הלב הומה לומר זמירות ותשבחות נוסף על מה שאמר, והשי"ת בוחר בזה ביותר ודפח"ח ושפ"י, וכך י"ל בענין הלל בר"ח שאיננו נדרש ולא בא עליו ציווי, אלא שישראל בעצמם לבם הומה לומר הלל, זה חביב לפני המקום ביותר, ונראה שזה בא מחמת שהוא יו"ט של דהמע"ה שריוה להקב"ה בשירות ובתשבחות ע"כ ביו"ט שלו הוא משפיע ממדותיו לכלל ישראל להיות לבם הומה בשירות ותשבחות, וזהו שאנו אומרים בשיר של ר"ח אשירה לה' בחיי אזמרה לאלקי בעודי יערב עליו שיחי אנכי אשמח בה':
6
