שם משמואל, יום כיפורים כ״אShem MiShmuel, Yom Kippur 21
א׳מוצאי יו"כ
1
ב׳ענין מוציוהכ"פ והשמחה שעושין בו יש לומר דהנה איתא בספה"ק דסוכות הוא דוגמת בהמ"ק ונתקיים הביאני המלך חדריו, והנה ידוע שקודם בנין בהמ"ק היתה צריכה להיות מקודם מחיית עמלק, שהרי עמלק הוא המפריד ואין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זכר עמלק, והוא היפוך בנין בהמ"ק שהוא חיבור כל ישראל יחד, כי כולם מתקבצין בבית אחד, ובו חיבור עליונים ותחתונים, ונקרא חדר המטות כברש"י שיר השירים, ולעומת חיבור ישראל יחד בבהמ"ק לעומתן להיפוך מחמת עמלק אין הכסא שלם, ולעומת חיבור עליונים ותחתונים בבהמ"ק להיפוך מחמת עמלק אין השם שלם, וע"כ צריכין מקודם להחליש כחו של עמלק קודם המשכן, וכמ"ש ויחלוש יהושע את עמלק וגו', וקודם בית ראשון הי' מלחמת שאול ודוד, וקודם בית שני הי' ענין המן, וקודם בית השלישי תהי' מחיית עמלק לגמרי, וע"כ קודם סוכות שהוא דוגמת בהמ"ק, צריכין מקודם להחליש כחו של עמלק, וזהו יוהכ"פ, ונשא השעיר זה עשו, את כל עוונותם עוונות תם, וידוע דשורש הרע של עשו הוא עמלק:
2
ג׳והנה ישראל בביאתם להר סיני, אמרו ז"ל יומא קמא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא, והגיד כ"ק אדמו"ר הרי"ם זצללה"ה מגור, דחולשא דאורחא הוא ממלחמת עמלק עכ"ד, וכבר פרשנו דהנה כתיב ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני כל ישראל זה הי' מר"ח כאמרם ז"ל וישכון כבוד ה' וגו' מר"ח, וא"כ היו ישראל צריכין להתלהב ביותר כרשפי אש עד שלא יעצור הגשם של חלושת הדרך, שהרי אפי' בענינים גשמיים כל שתשוקתו אליו ביותר הוא מתגבר על חלישת הטבע כידוע, וא"כ יש לתמוה למה עיכב להם אז חולשא דאורחא, אך הנה אמרו ז"ל בעמלק אשר קרך בדרך צננך והפשירך, ואיתא בספה"ק שהביא בהם בחי' התקררות, וכבר הגדנו ששניהם דבר אחד, שמשום שהביא בהם בחי' התקררות ע"כ מדה במדה נעשו צוננים בפני אחרים ונסתלק הפחד מאומה"ע מפניהם, וע"כ אף שהחליש יהושע את עמלק ואת עמו, מ"מ עדיין נשארה בהם מדת התקררות מעט, וזה הי' גרם שלא התלהבו לקראת מראה נכבד זה כ"כ, ונתנו מקום לחולשא דאורחא:
3
ד׳ויש לומר שבדוגמא זו, אף שביוהכ"פ נחלש כח עמלק כנ"ל, מ"מ עדיין נשארה בחי' התקררות מעט, ואינה נעקרת לגמרי, אלא ע"י השמחה יתירה בחיות גדולה והתלהבות, וזה לא נמצא ביוהכ"פ מחמת שאז הוא זמן וידוי ועציבת רוח, וזה מתקנין במוצאי יוהכ"פ בשמחה יתירה, שעושין מחמת כפרת העוונות, ומדחין לגמרי את כחו של עמלק וקרירותו, ועי"ז יכולין לזכות לבחי' בהמ"ק בחג הסוכות:
4
ה׳ויש לומר עוד, שידוע שמים יסודם קר, וע"כ הקרירות של עמלק מושך מים הזידונים, ומחמת שישראל מסלקין קרירות זה. נהפך למים שמנסכין ע"ג המזבח, מקום שאש אוכל הקרבנות, והיינו שהקרירות נהפכה לרשפי אש שלהבתי', וזהו ענין השמחה שעושין לבית השואבה:
5
ו׳האריז"ל יסד בהמבדיל למוצאי יוהכ"פ, חסד ואמת נפגשו, צדק ושלום נשקו, כי הנה כבר הגדנו שבזוה"ק שמוסף יוהכ"פ מתיחס למשה ועבודת היום מתיחסת לאהרן, וע"כ כל עבודת יוהכ"פ אינה כשירה אלא בו, והנה הוא צירוף שני האחים יחדיו, והיינו משום דיוהכ"פ יום העשירי כולל הכל, דעשר הוא סוף גבול החשבון כידוע, וע"כ נכללו בו משה ואהרן, יחד, וזהו שבמדרש חסד זה אהרן, ואמת זה משה, וכן צדק זה משה ושלום זה אהרן, ע"כ יסד האריז"ל חסד ואמת נפגשו, וכן צדק ושלום נשקו:
6
ז׳כתיב מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלתיך, הנה עב הוא כבד מלשון עובי והיינו פשעים שהם מזידין והוא פגם המוח והשכל, וענן הוא קל ממנו שאפי' עשן קטורת נקרא ענן כמ"ש (יחזקאל ח' י"א) ועתר ענן הקטורת, וע"כ אמר וכענן חטאתיך, שחטאים אלו השגגות, וכבר אמרנו שחטא השגגות אף שגם לבו לא הי' עמו לעבירה, מ"מ זה מורה שאין הלב מעצמו נמשך לרצון ה', וע"כ נחשב פגם הלב, והנה בעוד עיניו של אדם סתומים והלב אטום אי אפשר לעשות תשובה שלימה, ואפי' מוח ושכל בלי לב נמי כתיב למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין, וכן להיפוך דעה חסרת מה קנית, אך אחר ר"ה, שכבר הגדנו שבר"ה תיקון השכל וביוהכ"פ מתוקן נמי לבן של ישראל, נמצא שנתקיים מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך, אז הוא עיקר הזמן לתשובה, וזהו שובה אלי בסוכות, כי גאלתיך בר"ה ויוהכ"פ, וידוע מ"ש האריז"ל שעיקר תשובה היא עסק התורה היינו לשקע את כל הרעיונות בתורה וביחוד מסכתא סוכה, והמשקע רעיונותיו בה מרוממתו למעלה וזה היא תשובה שלימה:
7