שמירת הלשון, חלק ראשון, חתימת הספר ב׳Shemirat HaLashon, Book I, Epilogue 2
א׳בּוֹ תְּבֹאַר תּוֹעֶלֶת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן לְמִי שֶׁקּוֹבֵעֵ עֵתִּים לַתּוֹרָה.
1
ב׳וּבִפְרָט אִם יֵשׁ לוֹ עֵת קָּבוּעַ לַתּוֹרָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כַּמָּה תּוֹעִיל מִדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן לְלִמּוּדוֹ שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל, דְּאִי לָאו הָכִי (דאם לא כן), עָלוּל מְאֹד שֶׁיִּגָּרַע לוֹ עַל יְדֵי זֶה מִלִּמּוּדוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְגַם לִמּוּדוֹ יִהְיֶה פִּסְקֵּי פִּסְקֵי, וְיָדוּעַ גֹּדֶל עֹנֶשׁ שֶׁיֵּשׁ עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (עבודה זרה ג':): כָּל הַפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּדִבְרֵי שִׂיחָה, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ גַחֲלֵי רְתָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל' ד'): "הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ, (דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ בַּלּוּחַ, עֲלֵי שִׂיחָה בְּטֵלָה), וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם", וְהוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁאִם הָיָה לוֹמֵד הַתּוֹרָה, הָיְתָה מִתְקַיֶּמֶת נַפְשׁוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא לָנֶצַח עַל יְדֵי אוֹר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאוֹרָהּ אֵינָהּ שׂוֹרֶפֶת, חַס וְשָׁלוֹם, הַנֶּפֶשׁ, אַדְּרַבָּה, הִיא מָזוֹן נִצְחִי לַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ הַלֶּחֶם, שֶׁמֵּזִין לַגּוּף בִּימֵי חַיָּיו, וְעַל כֵּן נִקְּרֵאת הַתּוֹרָה בְּשֵׁם לֶחֶם, כְּמוֹ דִּכְתִיב (משלי ט' ה'): "לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי" וְגוֹ', וּמִדְּפוֹסֵק בְּאֶמְצַע הַלִּמּוּד מוֹרֶה שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה הַמָּזוֹן הַהוּא, וְעַל כֵּן מַאֲכִילִין אוֹתוֹ שָׁם תְּמוּרַת מְזוֹן הַנֶּפֶשׁ, שֶׁעַל יְדֵי אוֹר הַתּוֹרָה, הָאוֹר שֶׁל הַגַּחֲלֵי רְתָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ, וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם".
2
ג׳וּמַה דְּנָקַּט הַכָּתוּב דַּוְקָא רְתָמִים? שֶׁאוֹתָם גֶּחָלִים, שֶׁנַּעֲשִׂים מֵעֵץ רֹתֶם, אֵינָם נִכְבִּים עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (בבבא בתרא ע"ד:) לְהוֹרוֹת לָנוּ, שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ עֲבוּר זֶה כְּרָשָׁע גָּמוּר, שֶׁמִּשְׁפָּטוֹ בַּגֵּיהִנֹּם הוּא שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְזֶה לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת שְׁלַח: מַאן דְּפָסַק מִלִּין דְּאוֹרַיְתָא עַל מִלִּין בְּטֵלִין, יִתְפַּסְּקוּן חַיּוֹהִי מֵהַאי עָלְמָא, וְדִינֵהּ קַיָּמָא בְּהַהוּא עָלְמָא.
3
ד׳מִי שֶׁפּוֹסֵק דִּבְרֵי תּוֹרָה בִּשְׁבִיל לְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים, יִפָּסְקוּ חַיָּיו מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, וְדִינוֹ עוֹמֵד לָעוֹלָם הַהוּא.
4
ה׳הג"ה.[ וּבֶאֱמֶת הָיָה נִרְאֶה לִי בְּתוֹרַת עֵצָה, לְמִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ מִדִּבּוּרִים אֲסוּרִים, שֶׁיַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לָשׂוּחַ כְּלָל בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת, כִּי מִלְּבַד שֶׁהוּא מִצְוָה רַבָּה בְּלָאו הָכִי מִשּׁוּם קְּדֻשַּׁת הַמָּקּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, עוֹד הוּא תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל לְעִנְיַן כַּמָּה דְּבָרִים: א. שֶׁתִּשָּׁאֵר לוֹ תּוֹרָתוֹ שֶׁלּוֹמֵד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וּתְפִלּוֹתָיו בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁלֹּא יֶחְסַר לוֹ שׁוּם עֲנִיַּת אָמֵן וְאָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא וּקְדֻשָּׁה וּבָרְכוּ. ב. שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן יְמֵי חַיָּיו, בְּעֶרֶךְ עֶשֶׂר שָׁנִים, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם שׁוּם דִּבּוּר אָסוּר, כִּי אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מָצוּי בְּכָל יוֹם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּכָל תְּפִלּוֹתָיו וּזְמַן מָה אַחַר תְּפִלָּה, לְפָחוֹת בְּעֶרֶךְ אַרְבַּע שָׁעוֹת בַּיּוֹם. וּבִפְרָט אִם יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן עֵת קָבוּעַ לַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּעֶרֶךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת. לְפִי זֶה בְּעֶרֶךְ חֵלֶק רְבִיעִי מִכָּל הַמְּעֵת לְעֵת מְיֻחָד אֶצְלוֹ לְתוֹרָה וְלַעֲבוֹדָה. הִנֵּה אִם כֵּן מַה טּוֹב יִהְיֶה לוֹ לֶעָתִיד, כְּשֶׁיִּצְטָרֵף חֵלֶק רְבִיעִי מִימֵי חַיָּיו, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם שׁוּם דִּבּוּר אָסוּר, רַק תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה. ג. שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נָקַל לוֹ מִמֵּילָא בְּכָל הַיּוֹם גַּם כֵּן לִשְׁמֹר אֶת כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהִרְגִּיל אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל יוֹם לִכְבֹּש אֶת כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ שָׁעוֹת כָּל עֵת שִׁבְתּוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ].
5