שמירת הלשון, חלק ראשון, חתימת הספר א׳Shemirat HaLashon, Book I, Epilogue 1

א׳יִתְבָּאֲרוּ בּוֹ עוֹד עִנְיָנִים הַשַּׁיָּכִים לְשַׁעֵר א', ב'.

ב׳בּוֹ יְבֹאַר, שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן יִזְכֶּה לַחֲשִׁיבוּת מְיֻחֶדֶת בָּעוֹלָם הַבָּא.

ג׳אָמְרוּ חֲזַ"ל בְּבָבָא בַּתְרָא (קס"ה.): רֻבָּן בְּגֶזֶל וּמִעוּטָן בַּעֲרָיוֹת וְכֻלָּן בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרָע. מִזֶּה יוּכַל הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן אֶת גֹּדֶל עִנְיַן שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, דַּהֲלֹא אָנוּ רוֹאִין, שֶׁטֶּבַע כָּל אָדָם לְהִתְגָּאוֹת בְּאֵיזֶה דָּבָר, שֶׁיִּהְיֶה מִנְכָּר בָּזֶה חֲשִׁיבוּתוֹ. אִם עָשִׁיר גָּדוֹל הוּא יִתְחַזֵּק לִהְיוֹת לוֹ חָצֵר נָאָה, וְאִם בַּעַל הַבַּיִת בְּבַיִת נָאֶה, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא נַעַר מְשָׁרֵת בְּאֵיזֶה מָקוֹם, יִרְאֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַל כָּל פָּנִים בֶּגֶד נָאֶה שֶׁל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה אֵצֶל חֲבֵרָיו לְפִי עֶרְכּוֹ. וְאִם זֶה בָּעוֹלָם הַכָּלֶה, שֶׁהַתַּעֲנוּג וְהַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ הוּא הֶבֶל וָרִיק, כַּמָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מִכִּפְלֵי זֶה בָּעוֹלָם הַנִּצְחִי.

ד׳הֲלֹא יָדוּעַ הוּא, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מִתְדַּבֵּקּ בַּעֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַיֵּם מִצְוֹתָיו, נִבְרָא לִכְבוֹדוֹ שָׁם הֵיכָל קָדוֹשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְהִתְעַדֵּן בּוֹ, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת, שֶׁלְּכָל צַדִּיק וְצַדִּיק נוֹתְנִין לוֹ מָדוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ. וְאִם כֵּן הַדָּבָר, הָאָדָם שֶׁהוּא זָהִיר בִּימֵי חַיָּיו מֵעֲרָיוֹת, אַף שֶׁשְּׂכָרוֹ יִהְיֶה עֲבוּר זֶה גַּם כֵּן גָּדוֹל, וְיִתֵּן לוֹ מָקוֹם מוּכָן לְהִתְעַדֵּן בּוֹ נֶצַח, אַף עַל פִּי כֵן מִין הַהֵיכָל הַזֶּה וְתַעֲנוּגָיו מָצוּי הוּא אֵצֶל רֹב יִשְׂרָאֵל בְּגַן עֵדֶן, וְלֹא מִנְכָּר בָּזֶה חֲשִׁיבוּתוֹ כָּל כָּךְ, דַּהֲלֹא רַק מִעוּטָן נִכְשָׁלִין בַּעֲרָיוֹת, וְאִם הוּא זָהִיר בְּגֶזֶל, וּמִעוּטָן שׁוֹמְרִין עַצְמָן מֵעָוֹן זֶה. אִם כֵּן יֵשׁ לָהֶם הֵיכָל כְּמוֹתוֹ, אֲבָל אִם יִהְיֶה זָהִיר בְּמִדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן בְּכָל פְּרָטָיו, חֲשִׁיבוּת הֵיכָלוֹ, שֶׁנִּבְרָא עַל יְדֵי מִצְוָה זוֹ, יִהְיֶה מִנְכָּר לַכֹּל בְּגַן עֵדֶן, דַּהֲלֹא בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרָע כֻּלָּן נִכְשָׁלִים (אִם לֹא מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּנַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא לְהִתְרַפּוֹת מִזֶּה), וְאֵין לָהֶם מִין הֵיכָל קָדוֹשׁ כָּזֶה כְּמוֹתוֹ.

ה׳וּבִפְרָט מִי שֶׁמְּעַיֵּן הֵיטֵב בִּפְתִיחַת הַסֵּפֶר "חָפֵץ חַיִּים", וּבַסֵּפֶר הַזֶּה בִּשְׁנֵי שְׁעָרָיו הָרִאשׁוֹנִים בְּכָל פְּרָקָיו, יִרְאֶה שֶׁעַל יְדֵי קִיּוּם מִדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן יִגָּרַע מִמֶּנּוּ בְּכָל שָׁנָה כַּמָּה מֵאוֹת וַאֲלָפִים עֲוֹנוֹת, וְיִתּוֹסֵף לוֹ תְּמוּרָתָם כַּמָּה מֵאוֹת וַאֲלָפִים מִצְוֹת, כִּי אֲפִלּוּ אִם עַל יְדֵי זֶה לֹא יִתְמַעֲטוּ לוֹ בְּכָל יוֹם כִּי אִם עֶשֶׂר תֵּבוֹת שֶׁל דִּבּוּרִים שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, שֶׁחָסַם אֶת פִּיו מִלְּדַבְּרָם, גַּם כֵּן עוֹלֶה יוֹתֵר מִשְׁלֹשֶת אֲלָפִים לְשָׁנָה. (וּבָזֶה פֵּרַשְׁתִּי מַה שֶּאָמְרוּ חֲזַ"ל (ערכין ט"ו:): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, מַגְדִּיל עֲוֹנוֹת עַד לַשָּׁמַיִם, וּפֵרוּשׁוֹ: כָּל מִי שֶׁמֻּרְגָּל בְּעָוֹן זֶה, מִתְרַבִּים מִזֶּה גּוּפָא עֲוֹנוֹתָיו מְאֹד), וּלְמִצְוֹת יֵחָשְׁבוּ לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא אוֹתָן הַתֵּבוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (מכות כ"ג:): יָשַׁב אָדָם וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה, נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה, וְעַל כָּל רֶגַע וָרֶגַע, שֶׁאָדָם חוֹסֵם פִּיו זוֹכֶה וְכוּ'. וְגַם מִמֵּילָא יָבוֹא עַל יְדֵי זֶה לִידֵי כַּמָּה מִדּוֹת קדוֹשׁוֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשַּׁעַר הַשֵּׁנִי מִסֵּפֶר הַזֶּה.