שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התורה י׳Shemirat HaLashon, Book I, The Gate of Torah 10

א׳בּוֹ יְבֹאַר, מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁאָדָם בְּלִי תּוֹרָה הוּא כְּדָג בְּלִי מַיִם.

ב׳וְלֹא יִטְעֶה הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ לוֹמַר: מַה כָּל הָרַעַשׁ הַזֶּה עַל סִלּוּקַי אֶת בְּנִי מֵהַתּוֹרָה, וְכִי בִּשְׁבִיל זֶה לֹא יוּכַל לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שְׁאָר אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל?

ג׳אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא כֵן, אָחִי, כִּי כְּבָר מוּכָח מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בִּבְרָכוֹת (דף ס"א:) וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת, וְנִבְחָן דָּבָר זֶה בִּזְמַנֵּנוּ גַּם כֵּן בְּכוּר הַנִּסָּיוֹן, שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁנִּלְקַח מִן הַתּוֹרָה, הוּא כְּמוֹ דָּג שֶׁנִּלְקַח מִן הַמַּיִם, אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְצָת חַיּוּת עֲדַיִן, מִכָּל מָקוֹם בָּרוּר הַדָּבָר שֶׁוַדַּאי יָמוּת לְבַסּוֹף, וְאִי אֶפְשָׁר לְדָג לִחְיוֹת, כִּי אִם אֵיזֶה שָׁעוֹת, כָּל זְמַן שֶׁלַּחְלוּחִית הַמַּיִם יֶשְׁנָה עֲדַיִן עַל הַגּוּף, אֲבָל כְּשֶׁמִּתְיַבֶּשֶׁת, תֵּכֶף מֵת, כִּי נִפְסָק לְגַמְרֵי הַחַיּוּת.

ד׳כֵּן עֶצֶם קְדֻשַּׁת ה' הַחוֹפֶפֶת עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל יָדָהּ יִזְכּוּ לֶעָתִיד לָבוֹא לִהְיוֹת קַיָּמִים לָנֶצַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד' ד'): "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֶיכֶם חַיִּים" וְגוֹ; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק הַזֶּה, הוּא רַק עַל יְדֵי אֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁבְּנֵי אָדָם פּוֹרְשִׁים עַצְמָן מִן הַתּוֹרָה, כָּל זְמַן שֶׁלַּחְלוּחִית הַתּוֹרָה יֶשְׁנָה עֲדַיִן עֲלֵיהֶם, הֵם עוֹסְקִין עֲדַיִן קְּצָת בְּמִצְוֹתֶיהָ, אֲשֶׁר הֻרְגְּלוּ בָּהּ מִכְּבָר, אֲבָל בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן, מִשֶּׁמַּתְחִילָה הַלַּחְלוּחִית לְהִתְיַבֵּשׁ, מַתְחִילִין לְהַפְסִיק גַּם מִמִּצְוֹת, וּמִי יוֹדֵעַ לְמָה יָבוֹא עַל יְדֵי זֶה. וּבֶאֱמֶת מִקְרָא מָלֵא הוּא בְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי (ויקרא כ"ו י"ד ט"ו): "וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, (פֵּרוּשׁ: לִהְיוֹת עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם) וְלֹא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה, (מִשֶּׁלֹּא תִּלְמְדוּ לֹא תַעֲשׂוּ): וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ (מוֹאֵס בַּאֲחֵרִים הָעוֹשִׂים), וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם (שׂוֹנֵא הַחֲכָמִים) לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת (מוֹנֵעַ אֲחֵרִים מֵעֲשׂוֹת) אֶת כָּל מִצְוֹתַי (כּוֹפֵר, שֶׁלֹּא צִוִּיתִים, לְכָךְ נֶאֱמַר: "אֶת כָּל מִצְוֹתַי" וְלֹא אֶת כָּל הַמִּצְוֹת) לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי" (כּוֹפֵר בָּעִקָּר, הֲרֵי שֶׁבַע עֲבֵרוֹת. הָרִאשׁוֹנָה גּוֹרֶרֶת הַשְּׁנִיָה וְכֵן עַד הַשְּׁבִיעִית וְאֵלּוּ הֵן כוּ'. כָּל זֶה פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם וְהוּא מֵהַתּוֹרַת כֹּהֲנִים).

ה׳וּבָזֶה פֵּרַשְׁתִּי מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִין בְּכָל יוֹם בְּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה דִּקְרִיאַת שְׁמַע (דברים י"א י"ג): "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ וְגוֹ' לְאַהֲבָה וְגוֹ', הִשָּׁמְרוּ לָכֶם וְגוֹ' וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים" וְגוֹ'. דְּלִכְאוֹרָה הֲלֹא הַדֶּרֶךְ הוּא כְּשֶׁאָדָם מְצַוֶּה לִבְנוֹ שֶׁיִּתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, מְצַוֶּה לוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ. אִם הוּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים, מְצַוֵּהוּ שֶׁיּוֹסִיף אֹמֶץ, וְלֹא יָסוּר מִזּוֹ הַדֶּרֶךְ, וְאִם הוּא הוֹלֵךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ וְרוֹצֶה לִנְסֹעַ מֵאִתּוֹ, הוּא מְצַוֵּהוּ שֶׁעַל כָּל פָּנִים לֹא יָסוּר מִדֶּרֶךְ הַשֵּׁם לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וְאִם יַחֲלִיף הָעִנְיָנִים, שֶׁיְּצַוֶּה לִבְנוֹ הַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, שֶׁלֹּא יָסוּר מִדֶּרֶךְ ה' לְהָמִיר דָּתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא לְכָבוֹד יִהְיֶה לוֹ וְגַם לִבְנוֹ בַּצִּוּוּי הַזֶּה. וְהָכָא הֲלֹא רֹאשׁ פָּרָשַׁת "וְהָיָה" מְדַבֶּרֶת בַּאֲנָשִׁים יִרְאֵי ה' וְאוֹהֲבֵי שְׁמוֹ בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, כְּמוֹ דִּכְתִיב: "לְאַהֲבָה" וְגוֹ', וּמַה שַּׁיָּךְ בָּזֶה הַסְּמִיכוּת: "פֶּן יִפְתֶּה וַעֲבַדְתֶּם" וְגוֹ', וְתוּ תֵּבַת "וְסַרְתֶּם" לִכְאוֹרָה יָתֵר הִיא?

ו׳אֲבָל הָאֱמֶת הוּא כִּפְשׁוּטוֹ, דְּמִתְּחִלָּה כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה: "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם", וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (תענית ב'.): אֵיזוֹ עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בַּלֵּב? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ תְּפִלָּה. וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב: "הִשָׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם", הַיְנוּ שֶׁהַיֵּצֶר יְפַתֶּה לִבְּכֶם לֵאמֹר: לָמָּה לִי תּוּ לִלְמֹד תּוֹרָה, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לִי אַהֲבַת ה', וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי מִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם, דַּי בְּכָךְ, וּמַה בְּכָךְ אֲפִלּוּ אִם אָסוּר מֵעַתָּה לְגַמְרֵי מִן הַתּוֹרָה, אוֹ שֶׁאָסִיר אֶת בְּנִי מֵהַתּוֹרָה, הֲלֹא הוּא מִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם? וְלָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְהוֹדִיעַ לָנוּ, שֶׁסּוֹף דָּבָר יִהְיֶה עַל יְדֵי הֲסָרָה מֵהַתּוֹרָה "וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים", וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בִּתְחִלָּה, שֶׁדָּבָר זֶה דּוֹמֶה לְדָג שֶׁנִּלְקָח מִן הַמַּיִם, שֶׁתֵּעָקֵר עֶצֶם חַיּוּתוֹ בִּזְמַן קָצָר. כֵּן הוּא אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי, הַסָּר מִן הַתּוֹרָה לְגַמְרֵי וּמַטֶּה אֶת עַצְמוֹ מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר לְדֶרֶךְ אַחֵר, לֹא רָחוֹק הוּא מֵעֲבוֹדַת אֱלֹהִים אֲחֵרִים. (וּבָרוּר הוּא, שֶׁכֵּן נִמְצָא בְּסִפְרִי עַל זֶה הַפָּסוּק, "פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם". כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם פּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה, מִיָּד נִדְבָּק בַּעֲבוֹדָה זָרָה). וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב אַחַר כָּךְ (שם י"ח): "וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם". הַיְנוּ שֶׁיִּכָּנְסוּ דְּבָרַי בְּעֹמֶק לִבְּכֶם מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לָכֶם, שֶׁבְּסוּר הָאָדָם מִן הַתּוֹרָה, יָבוֹא, חַס וְשָׁלוֹם, לְבַסּוֹף לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל כֵּן (שם י"ט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם" וְגוֹ', וְלֹא תְּסַפְּקוּ עַצְמְכֶם, בַּמֶּה שֶׁהַבֵּן מְקַיֵּם מִצְוַת תְּפִלָּה. וְעַל זֶה מְסַיֵּם הַכָּתוּב לְבַסּוֹף (שם כ"א): "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה" וְגוֹ', כְּמַאֲמָרָם זַ"ל בְּפֶרֶק חֵלֶק: אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסִין, אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה.

ז׳וְהִנֵּה כָּל זֶה אֲפִלּוּ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וְכָל שֶׁכֵּן בִּזְמַנֵּנוּ, שֶׁהַרְבֵּה וְהַרְבֵּה סָרוּ מִדֶּרֶךְ ה' עַל יְדֵי הַפְּרִישָׁה מִן הַתּוֹרָה, בְּוַדַּאי הוּא עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' וּלְחַזֵּק אֶת בָּנֵינוּ לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה.

ח׳וְזֶה לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָדוֹשׁ בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה עַל הַפָּסוּק (תהילים קי"ט קכ"ו): "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' ": בְּכָל זִמְנָא דְּאוֹרַיְתָא מִתְקַיְּמָא בְּעָלְמָא, וּבְנֵי נָשָׁא מִשְׁתַּדְּלִין בַּהּ, קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָדֵי בְּעוֹבְדֵי יָדוֹ וְחָדֵי בְּעָלְמִין כֻּלְּהוּ, וּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא קָיְמִין בְּקיּוּמַיְהוּ. וְלָא עוֹד, אֶלָּא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּנֵישׁ כָּל פָּמַלְיָא דִּילֵהּ וְאָמַר לוֹן: חֲמוּ עַמָּא קַדִּישָׁא דְּאִית לִי בְּאַרְעָא, דְּאוֹרַיְתָא מִתְעַטְּרָא בְּגִנֵּיהוֹן. חֲמוּ עוֹבְדֵי יָדִי דְּאַתּוּן אֲמַרְתּוּן (תהילים ח' ה'): "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ", וְאִנּוּן כַּד חֲמוּ חֶדְוָה דְּמָארֵיהוֹן בְּעַמֵּהּ, מִיָּד פָּתְחֵי וְאָמְרֵי (דברי הימים א' י"ז כ"א): "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ". וּבְשַׁעְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְבַּטֵּל מֵאוֹרַיְתָא, כִּבְיָכוֹל תָּשֵׁישׁ חֵילָא וּכְדֵין "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' " אִנּוּן בְּנֵי עָלְמָא צַדִּיקַיָּא דְּאִשְׁתַּאֲרָן, אִית לוֹן לְחַגָּרָא חַרְצִין וּלְמֶעְבַּד עוֹבְדִין דְּכַשְׁרָאִין, בְּגִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִתְתַּקַּף בְּהוּ בְּצַדִּיקַיָּא וּמַשִּׁרְיָן וְאוּכְלוּסִין דִּילֵהּ. מַאי טַעְמָא? בְּגִין דְּהֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, וְלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בַּהּ בְּנֵי עָלְמָא כִּדְקָא יָאוּת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

ט׳בְּכָל זְמַן שֶׁהַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת בָּעוֹלָם וּבְנֵי אָדָם עוֹסְקִים בָּהּ, הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְשָמֵחַ בָּעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ עוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹסֵף כָּל הַפָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ וְאוֹמֵר לָהֶם: רְאוּ עַם קָדוֹשׁ שֶׁיֵּשׁ לִי בָּאָרֶץ, שֶׁהַתּוֹרָה מִתְעַטֶּרֶת בִּשְׁבִילָם. רְאוּ מַעַשֵׂי יָדַי שֶׁאַתֶּם אֲמַרְתֶּם: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ", וְכַאֲשֶׁר רוֹאִים שִׂמְחַת רִבּוֹנָם בְּעַמּוֹ, מִיָּד פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים: "מִי כְּעַמְּךְ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ". וּבְשָׁעה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְבַּטְּלִים מֵהַתּוֹרָה, כִּבְיָכוֹל תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ. וּבְכֵן "עֶת לַעֲשׂוֹת לַה' ", אֵלּוּ בְּנֵי הָעוֹלָם הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, יֵשׁ לָהֶם לַחְגֹּר מָתְנֵיהֶם, וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בִּשְׁבִיל שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְחַזֵּק [לִשְׂמֹחַ] עִם הַצַּדִּיקִים וְעַם הַמַּחֲנוֹת וְהַגְּדוּדִים שֶלּוֹ, מַה הַטַּעַם. מִפְּנֵי שֶׁהֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךְ, וְלֹא עוֹסְקִים בָּהּ בְּנֵי הָעוֹלָם כְּמוֹ. שֶרָאוּי, עַד כָּאן לְשוֹנוֹ.

י׳וּבִפְרָט בִּזְמַנֵּנוּ, שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁהַנְּעָרִים שֶׁסָּרוּ מִן הַתּוֹרָה, נַעֲשָׂה אֶצְלָם הֶפְקֵּר גַּם כֵּן אִסּוּר שַׁבָּת וּשְׁאָר אִסּוּרִין. עַל כֵּן בְּוַדַּאי חִיּוּב גָּדוֹל עַל כָּל אָב לְהַחֲזִיקּ בָּנָיו בְּתוֹרַת ה' וּלְהַרְגִּילוֹ בְּמִצְוֹתָיו, כְּמוֹ דִּכְתִיב (משלי כ"ב ו'): "חֲנֹךְ לַנַּעַר" וְגוֹ', וְיִהְיֶה שְׂכָרוֹ עֲבוּר זֶה גָּדוֹל מְאֹד, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ, כִּדְאִיתָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (פ רק ג' משנה ו'): מֵאָה פְּעָמִים בְּצַעַר מִפַּעַם אַחַת שֶׁלֹּא בְּצַעַר. וְנֶאֱמַר (יְחֶזְקַאל מ"ד ט"ו): "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק, אֲשֶׁר שָׁמְרוּ וְגוֹ', הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי" וְגוֹ'.

י״אהַיּוֹצֵא לָנוּ מִכָּל הַפְּרָקים הָאֵלּוּ, שֶׁכָּל אֶחָד יִרְאֶה לְקַדֵּשׁ אֶת כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, וְנִרְאֶה לְחַזֵּק אֶת עַמּוּד הַתּוֹרָה, וּבִזְכוּת זֶה נִזְכֶּה לְבִיאַת הַגּוֹאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.