שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה י״אShemirat HaLashon, Book I, The Gate of Discerning 11
א׳בּוֹ יְבֹאַר, אֵיךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲסֶה לָאָדָם עֲבוּר מִדַּת הַבִּטָּחוֹן.
1
ב׳וְדַע דִּנְצִירַת הַלָּשׁוֹן מֵרָע, כּוֹלֶלֶת שְׁמִירָה מִכָּל חֶלְקֵי הַדִּבּוּרִים שֶׁהוּא לְהָרַע אוֹ לְהַקְנִיט לַחֲבֵרוֹ, כְּגוֹן לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וּמַחֲלֹקֶת וּקְלָלוֹת וְהַלְבָּנַת פָּנִים וְאוֹנָאַת דְּבָרִים. וּמִי שֶׁיִּרְצֶה לִזְכּוֹת לִשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, יִתְחַזֵּק מְאֹד בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן וְכַנַּ"ל בְּרֵישׁ פֶּרֶק י', כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרַע לוֹ, אִם אֶחָד יִגַּע בְּעִנְיָנָיו, וְלֹא יָבוֹא לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ וְלָרִיב אִתּוֹ וּלְקַלְּלוֹ וּלְהַלְבִּין פָּנָיו וּלְהַקנִיטוֹ וְיִבְטַח בַּה', שֶׁהוּא יַזְמִין לוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר אֶת הֶחָסֵר לוֹ עַל יָדוֹ. וְהִנֵּה אָמְרוּ חֲזַ"ל (מנחות כ"ט:) כָּל הַתּוֹלֶה בִּטְחוֹנוֹ בַּקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי הוּא מַחֲסֶה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר וְגוֹ'. וּמִלַּת "כָּל הַתּוֹלֶה" כּוֹלֵל אֲפִלּוּ אִם אֵין הַדָּבָר הַזֶּה נוֹגֵעַ לְחֶפְצֵי שָׁמַיִם, וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁמַּעֲמִיד אֶת עַצְמוֹ מִלָּרִיב עִם חֲבֵרוֹ, שֶׁנָּגַע לוֹ בְּעִנְיָנָיו, מִפְּנֵי כְּבוֹד שָׁמַיִם, שֶׁיָּרֵא שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְאַפֵּק בְּעֵת הַכַּעַס מִלְּדַבֵּר דְּבָרִים שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן עַל פִּי דִּין, עַל כֵּן הוּא מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וּבוֹטֵחַ בַּה' וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּזְמִין לוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר, בְּוַדַּאי יִהְיֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹ גַּם לְמַחֲסֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה.
2
ג׳וּלְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאִישׁ שֶׁבָּנָיו מְסֻבִּין עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְחִלֵּק מָנוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִבָּנָיו, וְחָטַף אֶחָד מִיַּד חֲבֵרוֹ. וְהָלַךְ הַבֵּן הַנִּגְזָל אֵצֶל אָבִיו וְאָמַר לוֹ: אָבִי, בִּקַּשְׁתִּי מֵאָחִי שֶׁיַּחֲזִיר לִי חֶלְקִי וְלֹא רָצָה, וַאֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁאֵין רְצוֹנְךָ שֶׁנַּכֶּה אִישׁ אֶת אָחִיו וְאַף לֹא נָרִיב יַחַד, עַל כֵּן בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ תֵּן לִי מָנָה אַחֶרֶת. וְכִשְׁמֹעַ אָבִיו אֶת הַדָּבָר, נִשֵּׁק אוֹתוֹ וְנָתַן לוֹ מָנָה אַחֶרֶת גְּדוֹלָה. וְאָמַר לוֹ: עַתָּה מָצָאתָ בְּנִי חֵן בְּעֵינַי עֲבוּר מִדָּתְךָ הַטּוֹבָה. אָחִיךָ הַשּׁוֹטֶה יַחֲזִיק אֶת חֶלְקֶךָ, וְהָיָה לִסְעֻדָּה אַחֶרֶת אֶתֵּן לְךָ בְּכִפְלַיִם, וְלוֹ לֹא אֶתֵּן כְּלָל. אֲבָל אִם הַבֵּן הַנִּגְזָל לֹא יַעֲשֶׂה כֵן, אַךְ יָרִיב עִם אָחִיו, וְיַכּוּ זֶה אֶת זֶה לְעֵינֵי אָבִיו עַד שֶׁיּוֹצֵא בִּלְעוֹ מִפִּיו, אַף שֶׁהָאֱמֶת עִם הַבֵּן הַנִּגְזָל הַזֶּה, אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי יִהְיֶה דָּבָר זֶה לְמוֹרַת עֵינֵי אָבִיו וְיִשְׂנָא אֶת שְׁנֵיהֶם יַחַד, בְּאָמְרוֹ: הָיָה לְךָ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי מָנָה אַחֶרֶת וְהָיִיתִי נוֹתֵן לְךָ בְּרֹב שִׂמְחָה, וְלֹא לְהַכּוֹת וְלָרִיב אִישׁ אֶת אָחִיו לְעֵינַי עֲבוּר דִּבְרֵי הֲבָלִים כָּאֵלֶּה.
3
ד׳כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה מַמָּשׁ בְּעִנְיָן זֶה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מְחַלֵּק מָזוֹן לְכָל בְּרוּאָיו כְּדִכְתִיב (תהילים קל"ו כ"ה): "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר" הוּא אֲבִיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהֵם בָּנָיו, כְּדִכְתִיב (דברים י"ד א'): "בָּנִים אַתֶּם" וְגוֹ', וְרוֹצֶה בִּשְׁלוֹמָם, וְאֵינוֹ רוֹצֶה בְּמַחְלָקְתָּן, וּכְמוֹ דְּאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק כ"ח וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָמַר לָהֶם הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי אֲהוּבַי, כְּלוּם חָסַרְתִּי דָּבָר שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִכֶּם? וּמָה אֲנִי מְבַקִּשׁ מִכֶּם? אֶלָּא שֶׁתִּהְיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה וּמְכַבְּדִין זֶה לָזֶה וְכוּ' וְלֹא יִמָּצֵא בָּכֶם עֲבֵרָה וְגֶזֶל וְכוּ' (וּכְמוֹ שֶׁהֶעְתַּקְתִּי לְעֵיל בְּפֶרֶק ה'). לָכֵן כְּשֶׁאָדָם אֶחָד נוֹגֵעַ בְּעֵסֶק שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּבִקֵּשׁ מֵאִתּוֹ שֶׁיִּתְעַכֵּב מִזֶּה וְלֹא רָצָה וּבָא לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ וּמִתְחַנֵּן אֵלָיו, שֶׁיִּתֵּן לוֹ מָנָה אַחֶרֶת, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לָרִיב עִם חֲבֵרוֹ, בְּוַדַּאי יִמְצָא עֲבוּר זֶה חֵן בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ עֲבוּר מִדָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כְּמַאֲמָרָם (חלין פ"ט.) מַאי דִּכְתִיב (אִיּוֹב כ"ו ז'): "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה". עַל מִי הָעוֹלָם קַיָּם? עַל מִי שֶׁבּוֹלֵם אֶת פִּיו בִּשְׁעַת מְרִיבָה, וַעֲבוּר בִּטְחוֹנוֹ בַּה', וְיִתֵּן לָזֶה אַפַּיִם.
4
ה׳הג"ה. [וּמֵחֲבֵרוֹ יִגָּרַע תְּמוּרַת זֶה, כַּיָּדוּעַ שֶׁמִּי שֶׁעוֹשֵׁק לַחֲבֵרוֹ, הוּא רַק שׁוֹטֶה וְרָשָׁע, דְּהַשְׁפָּעָתוֹ לֹא תִּתְרַבֶּה מִמַּה שֶּׁנִּגְזַר לוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, עֲבוּר שֶׁעָשַׁק לַחֲבֵרוֹ, דִּתְמוּרַת זֶה שֶׁנּוֹטֵל הַהַשְׁפָּעָה שֶׁבָּאָה אוֹ שֶׁעֲתִידָה לָבוֹא לְיַד חֲבֵרוֹ, תִּנָּטֵל מִמֶּנּוּ הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁנִּגְזְרָה לוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְסוֹף דָּבָר יִהְיֶה, שֶׁמָּמוֹן הָעָוֶל יְכַלֶּה גַּם אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה, הַשְׁפָּעָה הַכְּשֵׁרָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִכְּבָר. כְּמַאֲמָרָם (סכה כ"ט:): מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִכְסֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים יוֹרְדִין לְטִמְיוֹן, וְקָחָשִׁיב אֶחָד מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁפּוֹרְקִין עֹל מֵעַל עַצְמָן וְנוֹתְנִין עַל חַבְרֵיהֶן. וְכֵן אִיתָא בְּמַסֶּכֶת דֶּרֶךְ אֶרֶץ זוּטָא פֶּרֶק ג': אִם נָטַלְתָּ אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ, אֶת שֶׁלְּךָ יִטְּלוּ מִמְּךָ. וְאֵינֶנּוּ רַק כְּמַחֲלִיף הַשְׁפָּעָה כְּשֵׁרָה בַּאֲסוּרָה, שֶׁעָתִיד יִהְיֶה לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה, כְּמַאֲמָרָם (בבא קמא קי"ט.): כָּל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה, כְּאִלּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשׁוֹ. וְגַם הוּא מַטְרִיחַ אֶת הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָשִׁיב גְּזֵלָה לִבְעָלָיו, כְּמַאֲמָרָם (סנהדרין ח'.): אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָרְשָׁעִים: לֹא דַּיָּן שֶׁאַתֶּם גּוֹזְלִים, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מַטְרִיחִין אוֹתִי לְהָשִׁיב הַגְּזֵלָה לִבְעָלָיו. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ מְרֻמָּזִים בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּפָרָשַׁת וַיֵּצֵא, דִּכְתִיב (בראשית ל"א י"א י"ב): "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹּב וְגוֹ'; שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים" [וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם, שֶׁהָיוּ הַמַּלְאָכִים מְבִיאִין אוֹתָן מֵעֵדֶר הַמָּסוּר בְּיַד בְּנֵי לָבָן לָעֵדֶר שֶׁבְּיַד יַעֲקֹב] פֵּרוּשׁ: וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: אֵיךְ מֻתָּר לִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה לִטֹּל מֵהַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל לָבָן וְלִתֵּן אֵלֶיךָ? לָזֶה מְסַיֵּם הַמַּלְאָךְ: "כִּי רָאִיתִי אֶת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עוֹשֶׂה לְךָ", שֶׁהֶחֱלִיף אֶת מַשְׂכֻּרְתְּךָ עֲשֶׂרֶת מוֹנִים וְנָטַל הַשְׁפָּעָתְךָ, לְכָךְ אֲנִי מַחֲזִיר אֵלֶיךָ].
5
ו׳אֲבָל אִם לֹא יַעֲשׂוּ כֵן, וְיָרִיב תָּמִיד עִם חֲבֵרוֹ עֲבוּר זֶה, אֲפִלּוּ אִם הָאֱמֶת אִתּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יְהֵא דָּבָר זֶה לְנַחַת רוּחַ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, כְּאָב שֶׁמִּתְקוֹטְטִין בָּנָיו אֵצֶל שֻׁלְחָנוֹ אוֹדוֹת הַחֲלָקּים שֶׁנָּתַן לָהֶם וְכַנַּ"ל.
6
ז׳וּכְשֶׁיִּתְנַהֵג כֵּן בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן, יִזְכֶּה לִרְאוֹת בְּחַסְדּוֹ וּבְטוֹבָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהילים ל"א י"ט): "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה', אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ". וּמַה שֶּׁאָמַר "טַעֲמוּ וּרְאוּ", לְהוֹרוֹת לָנוּ, כְּמוֹ מִי שֶׁטּוֹעֵם דָּבָר בְּפִיו הוּא מַכִּיר אֶת דָּבָר הַנִּטְעָם אֵיךְ הוּא, כֵּן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֶּאֱמֶת מִדַּת הַבִּטָּחוֹן הוּא מַכִּיר אֶת גֹּדֶל טוּבוֹ שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
7
