שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה י״בShemirat HaLashon, Book I, The Gate of Discerning 12
א׳בּוֹ יְבֹאַר, מַה שֶּׁאָמְרָה הַתּוֹרָה, שֶׁזְּכִירַת מַעֲשֵׂה מִרְיָם הִיא תּוֹעֶלֶת לְהִנָּצֵל עֵל יְדֵי זֶה מֵעָוֹן הַמַּר.
1
ב׳וְיֵשׁ עֵצָה כְּלָלִית לְהִנָּצֵל מֵעָוֹן הַמַּר וּמֵעָנְשׁוֹ, וְהוּא מַה שֶּׁלִּמְּדָנוּ ה' יִתְבָּרַךְ בְּפָרָשַׁת תֵצֵא (דברים כ"ד ח'): "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים" וְגוֹ', וְסָמִיךְ לֵהּ (שם ט'): "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְּמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם". וְשָׁנִינוּ בְּסִפְרִי, "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה" וְגוֹ' יָכוֹל בִּלְבָבְךָ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת" הֲרֵי שְׁמִירַת הַלֵּב אָמוּר (דְּהַסִּפְרִי מְפָרֵשׁ "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת" מִנֶּגַע הַצָּרַעַת, וְהַכַּוָּנָה, שֶׁלֹּא נָסִיחַ לִבֵּנוּ מִלִּשְׁמֹר מֵעָוֹן הַמֵּבִיא לָזֶה), הָא, מָה אֲנִי מְקַיֵּם זָכוֹר? שֶׁתְּהֵא שׁוֹנֶה בְּפִיךָ * וְאִם כֵּן מַשְׁמַע לִכְאוֹרָה מִפְּשָׁטֵהּ דִּקְרָא שֶׁצָּרִיךְ לִזְכֹּר בַּפֶּה אֶת הָעֹנֶשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה לְמִרְיָם, וְאֵין נוֹהֲגִין לְהִזָּהֵר בָּזֶה וְצָרִיךְ עִיּוּן: . הֲרֵי דִּרְצוֹן הַתּוֹרָה שֶׁנִּזְכֹּר אֶת גֹּדֶל עֹנֶשׁ עָוֹן הַמַּר בַּלֵּב וְגַם בַּפֶּה, כְּדֵי לְהוֹעִיל לְנַפְשׁוֹתֵינוּ בָּזֶה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ן בְּמִצְוָה ז' מִמִּצְוֹתָיו וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: נִצְטַוֵּינוּ לִזְכֹּר בַּפֶּה וּלְהָשִׁיב אֶל לִבֵּנוּ, מַה שֶּׁעָשָׂה ה' יִתְעַלֶּה לְמִרְיָם כְּשֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ, עִם הֱיוֹתָהּ נְבִיאָה, כְּדֵי שֶׁנִּתְרַחֵק מִלָּשׁוֹן הָרָע וְלֹא נִהְיֶה מֵאֲשֶׁר נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם (תהילים נ' כ'): "תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי", עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. כִּי בֶּאֱמֶת זְכִירַת הָאִסּוּר וְגֹדֶל עָנְשׁוֹ מֵבִיא לִידֵי שְׁמִירָה מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁזְּכִירָה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה מְבִיאָה לִידֵי קִיּוּמָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ט"ו מ'): "וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", וְכִדְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם.
2
ג׳וְאַל יִתְמַהּ הָאָדָם, הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁאַחֲרֵי אֲמִירַת זָכוֹר, וְלִפְעָמִים אַף בְּעֵת אֲמִירָתוֹ, הוּא מְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע, וְאַיֵּה אֵיפוֹא הִיא עֲצַת הַתּוֹרָה? אָמְנָם בֶּאֱמֶת הֲלֹא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה כְּתִיב (דברים ל"ב מ"ז): "כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם", וְאִם רֵיק הוּא, מִכֶּם הוּא רֵיק. וְנִתְקַיֵּם בָּנוּ, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, מַה שֶּׁאָמַר יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם (ישעיה כ"ט י"ג): "יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי", כִּי אָנוּ אוֹמְרִין זָכוֹר רַק בְּפִינוּ, וְאֵין אָנוּ זוֹכְרִין בְּעֵת מַעֲשֶׂה, וְאִלּוּ הָיָה הָאָדָם מַעֲלֶה עַל לִבּוֹ לְקַיֵּם הַזְּכִירָה כְּפִי מַה שֶּׁצִּוָּנוּ ה' יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי הָיְתָה תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לְהִנָּצֵל מֵעָוֹן זֶה.
3
ד׳וּנְבָאֵר דֶּרֶךְ אַגַּב הַפָּסוּק הַזֶּה הֵיטֵב, וּמִמֶּנּוּ יִרְאֶה כָּל בֶּן דַּעַת כִּי כֵּנִים דְּבָרֵינוּ. וְהוּא, דְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה פֵּרְשָׁה לָנוּ בְּמִצְוַת הַזְּכִירָה ד' עִנְיָנִים: א. "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה", הַיְנוּ מַה שֶּׁעָשָׂה. ב. לְמִי עָשָׂה? לְמִרְיָם. ג. בְּאֵיזֶה מָקוֹם עָשָׂה? בַּדֶּרֶךְ. ד. בְּאֵיזֶה זְמַן הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה? בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. וּמַה יִּחֲדָה לָנוּ הַתּוֹרָה בְּהַזְכִּירָה אֵלּוּ ד' דְּבָרִים? מַה נָּפְקָא מִנַּהּ לָנוּ אִם הָיָה עֹנֶשׁ אַחֵר לֹא עֹנֶשׁ הַצָּרַעַת? וְאִם הָיָה דָּבָר זֶה לְמִרְיָם אוֹ לְאִישׁ אַחֵר? וְאִם הָיָה דָּבָר זֶה בַּבַּיִת אוֹ בַּדֶּרֶךְ? וְאִם הָיָה דָּבָר זֶה בִּזְמַן אַחֵר לֹא כְּעֵת צֵאתָם מִמִּצְרַיִם? אָמְנָם אֵלּוּ הַד' פְּרָטִים הֶכְרֵחִים לַזְּכִירָה, וְתוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לַמִּתְבּוֹנֵן בָּהֶם. וְלָזֶה כְּתִיב: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה", הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֹּר וְיִתְבּוֹנֵן אֶת גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ, שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ עֲבוּר דִּבּוּרָהּ בְּמֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְהוּא עֹנֶשׁ הַצָּרַעַת שֶׁהוּא עֹנֶשׁ קָשֶׁה עַד מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְהֵרָפֵא מִמֶּנּוּ, אִם לֹא שֶׁיִּתְנַהֵג עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע וְירַפְּאֶנּוּ, וְכִדְאִיתָא (במדרש רבה ויקרא ט"ז) (ויִּקְרָא י"ד ה'): "וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאַחַת", לָמָּה שׁוֹחֵט אַחַת וּמַנִּיחַ אַחַת? לוֹמַר לְךָ, כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁחוּטָה לַחֲזֹר כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לִנְגָעִים לַחֲזֹר וְכוּ'. וְטֻמְאָתוֹ חֲמוּרָה עַד מְאֹד, שֶׁהוּא צָרִיךְ לֵישֵׁב חוּץ לְשָׁלֹש מַחֲנוֹת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן שְׁאָר הַטְּמֵאִים. וְגַם מְטַמֵּא כָּל מִי שֶׁבָּא בְּאָהֳלוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּקְּרָא (רֶמֶז לְכָל מִי שֶׁנִּטְפָּל לְבַעַל לָשׁוֹן הָרָע יִטָּמֵא כָּמוֹהוּ). וְגַם הוּא חָשׁוּב כְּמֵת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (נדרים ס"ד:). וְהוּא מַה שֶּׁכָּתוּב: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה" וְגוֹ'. וּלְמִי עָשָׂה? לְמִרְיָם, שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת גְּדוֹלָה, שֶׁהָיְתָה הַבְּאֵר עוֹלָה בִּזְכוּתָהּ, וְגַם נְבִיאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט"ו כ'): "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן" וְגוֹ', וְלֹא דִּבְּרָה אֶלָּא בְּאָחִיהָ, אֲשֶׁר אֲהָבַתּוּ כְּנַפְשָׁהּ, וְסִכְּנָה עַצְמָהּ לְהַצִּילוֹ מִן הַמַּיִם וְלֹא דִּבְּרָה בִּגְנוּתוֹ, אֶלָּא מַה שֶּׁהִשְׁוְתָה אוֹתוֹ לִשְׁאָר נְבִיאִים (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּסוֹף הִלְכוֹת טֻמְאַת צָרַעַת), וְלֹא דִּבְּרָה בְּפָנָיו, שֶׁיֵּבוֹשׁ, וְלֹא בִּפְנֵי רַבִּים, רַק בֵּינָהּ לְבֵין אָחִיהָ הַקָדוֹשׁ בְּצִנְעָה, וְכַוָּנָתָהּ הָיְתָה לְבִנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהוּא לֹא הִקְפִּיד עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י"ב ג'): "וְהָאִישׁ מֹשֶה עָנָו מְאֹד", וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹעִילוּ לָהּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים וְנֶעֶנְשָׁה בְּצָרַעַת עַל זֶה. וּבְאֵיזֶה מָקוֹם נַעֲשָׂה לָהּ הָעֹנֶשׁ? בַּדֶּרֶךְ, כִּי לֹא תָּלוּ לָהּ גֹּדֶל זְכֻיּוֹתֶיהָ לְהַקִיף לָהּ עַד בֹּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחֲנוֹת בְּאֵיזֶה מָקוֹם, כִּי אָז לֹא הָיָה נִכָּר כָּל כָּךְ, אֲבָל עַתָּה שֶׁנֶּעֶנְשָׁה תֵּכֶף בַּדֶּרֶךְ בְּעֵת הֲלִיכָתָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ט"ו): "וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם", מִמֵּילָא נִתְפַּרְסֵם גֹּדֶל כְּלִמָּתָהּ לַכֹּל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם י"ד): "הֲלֹא תִּכָּלֵם" וְגוֹ'. וּבְאֵיזֶה זְמַן הָיָה הַמַּעֲשֶׂה? בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם, שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הָיָה אָז בִּתְחִלַּת שָׁנָה שְׁנִיָּה לְצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, וַעֲדַיִן לֹא נוֹדַע לַכֹּל גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ הַמַּגִּיעַ עֲבוּר זֶה (וּמַה שֶּׁכָּתוּב אֵצֶל מֹשֶה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, תֵּכֶף וּמִיָּד הוּסַר מִמֶּנּוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ד' ז'): "וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ") מַה שֶּׁאֵין כֵּן אַחַר כָּךְ, בְּעֵת שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ וְנִתְקַלְקֵל עַל יְדֵי הַלָּשׁוֹן הָרָע שֶׁל הַמְרַגְּלִים הָיָה הֶעָוֹן הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל, שֶׁרָאוּ עָנְשָׁהּ שֶׁל מִרְיָם וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר, וּלְכָךְ נִסְמְכָה פָּרָשַׁת שְׁלַח לְפָרָשַׁת מִרְיָם וּכְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י שָׁם.
4
ה׳וְהִנֵּה מִכָּל זֶה יוּכַל הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן בְּקַּל וָחֹמֶר, שֶׁהַיּוֹם שֶׁכֻּלָּנוּ כַּאֲזוֹבֵי קִיר לְגַבֵּי מִרְיָם הַנְּבִיאָה, וְגַם יָדוּעַ לַכֹּל מֵהָעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל הַמַּגִּיעַ עֲבוּר זֶה מִמַּעֲשֵׂה מִרְיָם וּמְרַגְּלִים, אִם לֹא יִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִלָּשׁוֹן הָרָע, אֲפִלּוּ אִם לֹא יִהְיֶה רַק כְּעֵין מַעֲשֵׂה מִרְיָם, וּבִפְרָט אִם בְּכַוָּנָה יְדַבֵּר אֶת הַלָּשׁוֹן הָרָע כְּדֵי לְגַנּוֹת חֲבֵרוֹ וּלְבַיְּשׁוֹ, בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה נָקִי מֵעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל שֶׁל הַצָּרַעַת אוֹ עֳנָשִׁים אֲחֵרִים תְּמוּרָתָם (וכמו שכתוב לעיל שער א' פרק ה'), וְלֹא יַקּיפוּ לוֹ עַד לְאַחַר זְמַן. וְהַשּׁוֹמֵעַ וּמְקַיֵּם תָּמִיד לִזְכֹּר בְּאֹפֶן זֶה בְּוַדַּאי יִנָּצֵל מֵעָוֹן זֶה.
5
ו׳וּמִמֵּילָא יוּבַן מִכָּל זֶה, דְּצָרִיךְ כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לֵידַע פְּרָטֵי דִּינֵי לָשׁוֹן הָרָע, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע מִמַּה לְהִזָּהֵר, דְּאִם לֹא כֵן, מַה תּוֹעִיל לוֹ זְכִירַת מַעֲשֵׂה מִרְיָם, אִם הַיֵּצֶר מְפַתֵּהוּ שֶׁאֵין דִּבּוּר זֶה נִכְנָס בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע, אוֹ שֶׁעַל אִישׁ כָּזֶה לֹא צִוְּתָה הַתּוֹרָה בְּאִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע?!
6
