שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה י״גShemirat HaLashon, Book I, The Gate of Discerning 13
א׳בּוֹ יְבֹאַר כַּמָּה הֶרְגֵּלִים רָעִים, שֶׁעֵל יָדָם בָּא הָאָדָם לִידֵי אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע, עֵל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהֶם.
1
ב׳וְהִנֵּה כָּל זֶה הוּא לְמִי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִרְגִּיל נַפְשׁוֹ בְּעָוֹן זֶה, וְנָקֵל לוֹ לְהִנָּצֵל מֵעָוֹן הַמַּר הַזֶּה עַל יְדֵי עֵצוֹת אֵלּוּ. אֲבָל אִם הֻרְגַּל בָּזֶה, וְקָשֶׁה לוֹ מְאֹד לִפְרֹש מֵעָוֹן זֶה, יִתְנַהֵג בְּמַחֲלָתוֹ הַנַּפְשִׁית הַזּוֹ כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֳלִי הַגּוּף וְהָרוֹפֵא רוֹצֶה לְרַפְּאוֹתוֹ, הוּא דּוֹרֵשׁ אֶת מְקוֹר הַמַּחֲלָה, מֵאַיִן בָּאָה אֵלָיו, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע אֵיזוֹ תַּחְבֹּשֶת לָזוּר עַל הַמַּחֲלָה. כֵּן הוּא בְּעִנְיַן הַנֶּפֶשׁ, צָרִיךְ לְהִתְחַקּוֹת עַל שָׁרְשָׁהּ, מֵאַיִן בָּאָה לְמִדָּה רָעָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע לְהִזָּהֵר לָסוּר מִמּוֹקשֶׁיהָ עוֹד. וְהִנֵּה לֶּעָוֹן הַזֶּה נִמְצְאוּ כַּמָּה סִבּוֹת, וְסִימָנָם "כל גיהנ"ם". כַּעַס, לֵיצָנוּת, גַּאֲוָה, יֵאוּשׁ, הֶפְקַר, נִרְגָּנוּת, אוֹמֵר מֻתָּר. וּנְבָאֵר דְּבָרֵינוּ אַחַת לְאַחַת.
2
ג׳יֵשׁ שֶׁמֻּרְגָּל בְּלָשׁוֹן הָרָע מֵחֲמַת רֹב כַּעְסוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא בַּטֶּבַע כַּעְסָן גָּדוֹל וְנוֹחַ לִכְעֹס עַל כָּל דָּבָר, וּבְעֵת הַכַּעַס אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְאַפֵּק, וּמְדַבֵּר כָּל מַה שֶּׁעוֹלֶה בְּרוּחוֹ. וּלְאִישׁ כָּזֶה אֵין לָנוּ שׁוּם עֵצָה לִשְׁמִירַת לְשׁוֹנוֹ, כִּי בְּעֵת שֶׁמִּתְגַּבֵּר כַּעְסוֹ עָלָיו הוּא שֶׁלֹּא בְּדַעְתּוֹ. אִם לֹא שֶׁיִּרְאֶה לַעֲקֹר אֶת הַמִּדָּה הָרָעָה הַזֹּאת מֵאִתּוֹ.
3
ד׳וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ, צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַמִּדָּה הָרָעָה הַזּוֹ כְּבוֹרֵחַ מִן הָאֵשׁ. כִּי יֵדַע בְּנַפְשׁוֹ בְּבֵרוּר, שֶׁעַל יְדֵי מִדָּה רָעָה זוֹ, בְּוַדַּאי יֵצֵא לֶעָתִיד חַיָּב בְּיוֹם הַדִּין, כַּיָּדוּעַ שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֹב עֲוֹנוֹת הוּא בְּגֶדֶר רָשָׁע, וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (נדרים כ"ב:): כָּל הַכּוֹעֵס בְּיָדוּעַ שֶׁעֲוֹנוֹתָיו מְרֻבִּין מִזְּכֻיּוֹתָיו שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ט כ"ב): "וּבַעַל חֵמָה רַב פָּשַׁע". וּמַה שֶּׁכָּתוּב בִּלְשׁוֹן פֶּשַׁע, דְּהוּא מֶרֶד וְגָרוּעַ יוֹתֵר מִמֵּזִיד, מִשּׁוּם דִּבְעֵת הַכַּעַס, הֻפְקָר לְגַמְרֵי אֶצְלוֹ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: כָּל הַכּוֹעֵס אֲפִלּוּ שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמְקָרֵעַ בְּגָדָיו בַּחֲמָתוֹ וְהַמְשַׁבֵּר כֵּלָיו בַּחֲמָתוֹ וְהַמְפַזֵּר מָעוֹתָיו בַּחֲמָתוֹ, יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ', מַאי קְרָא "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר", אֵיזֶהוּ "אֵל זָר" שֶׁהוּא בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ יֵצֶר הָרָע שֶׁל כַּעַס.
4
ה׳וְזֶה לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פרשת תצוה) עַל הַפָּסוּק (ישעיה ב' כ"ב): "חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא": הָכָא פַּקֵּיד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְבַר נָשׁ וְאַזְהִיר לֵהּ לְאִסְתַּמְרָא מֵאִנּוּן בְּנֵי נָשָׁא דְּאַסְטוּ אוֹרְחֵיְהוּ מֵאוֹרַח טָב לְאוֹרַח בִּישׁ, וּמִסְאֲבוּ נַפְשֵׁיְהוּ בְּהַהוּא מִסְאֲבוּ אַחֲרָא וְכוּ', וּבְמַאי אִתְיַדַּע בַּר נָשׁ לְמִנְדַּע מַאן אִיהוּ לִקְרָבָא בַּהֲדֵהּ אוֹ לְאִתְמְנָעָא מִינֵהּ, בְּרוּגְזֵהּ מַמָּשׁ יֵדַע לְהִי בַּר נָשׁ וְיִשְׁתְּמוֹדַע מַאן אִיהוּ, אִי הַהוּא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא נָטַר בְּשַׁעְתָּא דְּרוּגְזֵהּ אָתֵי עֲלֵהּ, דְּלָא יֵעָקַר לַהּ מֵאַתְרְאָה בְּגִין לְמִשְׁרֵי תְּחוֹתַהּ הַהוּא אֵל זָר דָּא אִיהוּ בַּר נָשׁ כִּדְקָא יָאוּת וְכוּ', וְאִי הַהוּא בַּר נָשׁ לָא נָטַר לַהּ, אִיהוּ עָקַר קְדֻשָּׁה דָּא עִלָּאָה מֵאַתְרֵהּ לְמִשְׁרֵי בְּאַתְרֵהּ סִטְרָא אַחֲרָא, וַדַּאי דָּא אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּמָרֵיד בְּמָארֵהּ וְאָסוּר לִקְרָבָא בַּהֲדֵהּ וּלְאִתְחַבָּרָא עִמֵּהּ, וְדָא אִיהוּ טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ וְאִיהוּ טָרַף וְעָקַר נַפְשֵׁהּ בְּגִין רוּגְזֵהּ וְאַשְׁרֵי בְּגַוֵּהּ אֵל זָר, וְעַל דָּא כְּתִיב: "חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ" דְהַהִיא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא טָרֵיף לַהּ וְסָאֵיב לַהּ בְּגִין אַפּוֹ, אֲשֶׁר נְשָׁמָה אַחֲלִיף בְּאַפּוֹ, "כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב" הַהוּא בַּר נָשׁ, כּוּ"מ אִתְחֲשִיב הַהוּא בַּר נָשׁ וכו', וְעַיֵּן שָׁם.
5
ו׳וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (פסחים ס"ו:) כָּל אָדָם שֶׁכּוֹעֵס, אֲפִלּוּ פּוֹסְקין לוֹ גְּדֻלָּה מִן הַשָּׁמַיִם, מוֹרִידִין אוֹתוֹ. וְעוֹד אָמְרוּ חֲזַ"ל (נדרים כ"ב.): כָּל הַכּוֹעֵס, כָּל מִינֵי גֵּיהִנֹּם שׁוֹלְטִין בּוֹ, וְהַכַּוָּנָה הוּא דִּלְכָל עָוֹן בִּפְנֵי עַצְמוֹ יֵשׁ בַּגֵּיהִנֹּם עֹנֶשׁ הַמְיֻחָד לְאוֹתוֹ הֶעָוֹן, וְעַל יְדֵי מִדַּת הַכַּעַס בָּא הָאָדָם כִּמְעַט לְכָל מִינֵי עֲוֹנוֹת לַמִּתְבּוֹנֵן בְּרֹעַ הַמִּדָּה הַהִיא, עַד שֶׁאָמְרוּ עָלָיו חֲזַ"ל, שֶׁבְּיָדוּעַ שֶׁעֲוֹנוֹתָיו מְרֻבִּין מִזְּכֻיּוֹתָיו, לָכֵן אָמְרוּ: כָּל מִינֵי גֵּיהִנֹּם שׁוֹלְטִין בּוֹ, לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהָסִיר הַכַּעַס מִלִּבּוֹ וְיִנָּצֵל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם וְיִזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא.
6
ז׳וְיֵשׁ מֵחֲמַת לֵיצָנוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁהִרְגִּיל אֶת נַפְשׁוֹ לְלֵיצָנוּת וּלְחֶבְרַת אֲנָשִׁים לֵצִים, עַל כֵּן מִמֵּילָא נִמְשָׁךְ גַּם לְהִתְלוֹצֵץ מֵאֲנָשִׁים וּלְסַפֵּר בִּגְנוּתָם.
7
ח׳עַל כֵּן מִי שֶׁיִּרְצֶה לְנַקּוֹת נַפְשׁוֹ, יִתְבּוֹנֵן בְּגֹדֶל אִסּוּר הַלֵיצָנוּת בְּכַמָּה עִנְיָנִים. כִּי לְבַד שֶׁהוּא חוֹטֵא בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא אֶחָד מִד' דְּבָרִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִין פְּנֵי הַשְּׁכִינָה עֲבוּר זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (סוטה מ"ב.), עוֹד הוּא מַחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, שֶׁמְּסַבֵּב אותָם לְהַרְבּוֹת בְּלֵיצָנוּת. וְיָדוּעַ גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ שֶׁל מַחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, שֶׁאֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (יומא פ"ז.). וּלְבַד כָּל זֶה, הַהִתְעַסְּקוּת בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, אֲפִלּוּ אִם לֹא הָיָה בּוֹ דְּבַר אִסּוּר, מְאַבֵּד אֶת הָעֵת, אֲשֶׁר יוּכַל לַעֲסֹק בָּהֶם בִּדְבַר תּוֹרָה וְלִקְנוֹת חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, וְנִרְאֶה מִדַּעְתּוֹ, שֶׁהוּא מְבַזֶּה בְּעֵינָיו דִּבְרֵי הַשֵּׁם וּשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, וּכְמוֹ דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צ"ט.) עַל הַפָּסוּק (במדבר ט"ו ל"א): "כִּי דְּבַר ה' בָּזָה", רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר: כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק.
8
ט׳וְיִלְמֹד הָאָדָם דַּעַת, מִמַּה שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּיוֹשְׁבֵי בֵּית הָאֲסוּרִין, כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָן לַשּׁוֹפֵט אֶל הַדְּרִישָׁה וְהַחֲקִירָה, הֵם שׁוֹמְרִין אֶת פִּיהֶם וְלֹא יוֹצִיאוּ מִפִּיהֶם אֲפִלּוּ תֵּבָה אַחַת, שֶׁהוּא שֶׁלֹּא כָּרָאוּי לְפִי עִנְיָן הַהוּא, וְגַם מְקַבְּלִין עַל עַצְמָן כָּל הַהַכָּאוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת וְלֹא יוֹדוּ עַל הָאֱמֶת, אַף שֶׁיּוֹדְעִין בְּנַפְשָׁם שֶׁבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִחְיוּ חַיֵּי נֶצַח, וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדוּ, קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁלֹּא יוּמְתוּ, כִּי מִעוּטָא דְּמִעוּטָא שֶׁנִּגְמַר דִינָם לְמִיתָה, אַף עַל פִּי כֵן נָקַל לָהֶם לְקַּבֵּל עַל נַפְשָׁם כָּל הַיִּסּוּרִין מֵחֲמַת סְפֵק סְפֵקָא שֶׁל אֲרִיכַת חַיֵּי שָׁעָה, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֵיךְ צְרִיכִין לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ אוֹתָן הָאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִין בְּחֶבְרַת אַנְשֵׁי לָצוֹן כַּמָּה שָׁעוֹת, וְאֵין מִי שֶׁמַּכֶּה אוֹתָם וּמַכְרִיחָם לָזֶה, וְאִם יִתְאַפְּקוּ מִלְּדַבֵּר דְּבָרִים אֲסוּרִים, יִזְכּוּ לְחַיֵּי נֶצַח, כְּמוֹ דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁעַל כָּל רֶגַע וְרֶגַע, שֶׁאָדָם חוֹסֵם פִּיו, זוֹכֶה לָאוֹר הַגָּנוּז, שֶׁאֵין כָּל מַלְאָךְ וּבְרִיָּה יָכוֹל לְשַׁעֵר, וּלְהֶפֶךְ יֵעָנְשׁוּ עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַגְּרָ"א בְּאִגַּרְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה "עָלִים לִתְרוּפָה" וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "כָּל עֲמַל אָדָם לְפִיהוּ", אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (חולין דף פ"ט.), שֶׁכָּל מִצְוֹתָיו וְתוֹרוֹתָיו שֶׁל אָדָם אֵין מַסְפִּיק לְמַה שֶּׁמּוֹצִיא מִפִּיו. מָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה? יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלֵּם וְיַדְבִּיק שִׂפְתוֹתָיו כִּשְׁתֵּי רֵיחַיִם וְכוּ', וְכָל כַּף הַקְּלַע, הַכֹּל בְּהֶבֶל פִּיו שֶׁל דְּבָרִים בְּטֵלִים, וְעַל כָּל דִּבּוּר הֶבֶל צָרִיךְ לְהִתְקַלֵּעַ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וְכָל זֶה בִּדְבָרִים יְתֵרִים, אֲבָל בִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים, כְּגוֹן: לָשׁוֹן הָרָע וְלֵיצָנוּת וּשְׁבוּעוֹת וּנְדָרִים וּמַחֲלֹקֶת וּקְלָלוֹת, וּבִפְרָט בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, עַל אֵלּוּ צָרִיךְ לֵירֵד לַשְּׁאוֹל לְמַטָּה הַרְבֵּה מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר גֹּדֶל הַיִּסּוּרִין וְהַצָּרוֹת שֶׁסּוֹבֵל בִּשְׁבִיל דִּבּוּר אֶחָד, וְלֹא נֶאֱבָד אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד שֶׁלֹּא נִכְתַּב, בַּעֲלֵי גַּדְפִין הוֹלְכִין תָּמִיד אֵצֶל כָּל אָדָם וְאֵין נִפְרָדִין מִמֶּנּוּ וְכוֹתְבִין כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, כִּי "עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ. וְגָרְסִינַן (עבודה זרה י"ח:) אָמַר רַב קְטִינָא: כָּל הַמִּתְלוֹצֵץ נוֹפֵל בַּגֵּיהִנֹּם.
9
י׳הג"ה. [וְנִרְאֶה לִי לְפָרֵשׁ, מַה שֶּׁאָמַר לְשׁוֹן נוֹפֵל וְלֹא יִפֹּל, בְּמַה שֶּׁכָּתַב הַגְּרָ"א בְּמִשְׁלֵי א' פָּסוּק כ"ג בְּעִנְיַן בַּעֲלֵי הַלָּצוֹן, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גֹּדֶל הַתַּאֲוָה לְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים וְלֵיצָנוּת אַף שֶׁאֵין בָּהֶם הֲנָאַת הַגּוּף, מִפְּנֵי שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה נוֹתְנִין לוֹ רוּחַ מִמָּרוֹם, וְזֶה הָרוּחַ אֵינוֹ נָח וְשָׁקֵט עַד שֶׁעוֹשֶׂה עוֹד דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, וּמִזֶּה יֵשׁ לוֹ נַחַת רוּחַ הֵן בִּדְבַר מִצְוָה אוֹ בִּדְבַר עֲבֵרָה. וְזֶהוּ (אבות ד' ב'): עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, וּמִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה. וְכָל דְּבַר עֲבֵרָה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה, גַּם הָרוּחַ הַבָּא מִמֶּנָּה הִיא גְּדוֹלָה, וּמִתְאַוֶּה יוֹתֵר לַעֲבֵרָה עוֹד, וְכֵן בִּדְבַר מִצְוָה גְּדוֹלָה, בָּא רוּחַ מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ מְאֹד וּמִתְאַוֶּה מְאֹד לַמִּצְוָה וְנֶהֱנֶה מְאֹד מֵחֲמַת זֶה מִמִּצְוָה. וְיָדוּעַ שֶׁמִּצְוָה גְּדוֹלָה מִכָּל הַמִּצְוֹת הִיא לִמּוּד הַתּוֹרָה, וּלְהֶפֶךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים וְלֵיצָנוּת, שֶׁזֶּהוּ הִפּוּךְ הַתּוֹרָה. וְלָכֵן יֵשׁ הֲנָאָה מִדְּבָרִים בְּטֵלִים וְלֵיצָנוּת יוֹתֵר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת, אַף שֶׁאֵין בָּזֶה עוֹלָם הַזֶּה, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁרוּחַ הַטֻּמְאָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד וְהִיא כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ, הֶפֶךְ הַתּוֹרָה שֶׁהִיא כְּמַעְיָן הנּוֹבֵעַ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְיָדוּעַ דְּרוּחַ הַטֻּמְאָה הַנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הָעֲבֵרָה, הִיא גּוּפָא הַמַּעֲנֶשֶׁת לָאָדָם אַחַר פְּטִירָתוֹ בַּגֵּיהִנֹּם, וְלָזֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל לְשׁוֹן "נוֹפֵל בַּגֵּיהִנֹּם" לְהוֹרוֹת לָנוּ, שֶׁבְּעֵת אֲמִירַת הַלֵיצָנוּת, מְרַחֵף עָלָיו רוּחַ הַטֻּמְאָה הַגְּדוֹלָה וְכַנַּ"ל, וְהוּא מַמָּשׁ נוֹפֵל (רוֹצֶה לוֹמַר שׁוֹכֵן כְּמוֹ (בראשית כ"ה י"ח): "עַל פְּנֵי כָּל אֶחָיו נָפָל") בַּגֵּיהִנֹּם בְּחַיָּיו, רַחֲמָנָא לִיצְלָן. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּנֶפֶשׁ הַחַיִּים שַׁעַר א' פֶּרֶקּ י"ב. וּמַאֲמָרָם הַשֵּׁנִי יֵשׁ לוֹמַר גַּם כֵּן בִּכְגוֹן זֶה, וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְהַאֲרִיךְ].
10
י״אוְגַם בָּעוֹלָם הַזֶּה בָּאִין יִסּוּרִין עַל הָאָדָם בִּשְׁבִיל הַלֵיצָנוּת, כְּמוֹ דְּאָמְרִינַן שָׁם: אָמַר ר' אֶלְעָזָר: כָּל הַמִּתְלוֹצֵץ, יִסּוּרִין בָּאִין עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כ"ח כ"ב): "וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ, פֶּן יֶחֶזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם". אָמַר לְהוּ רָבָא לְרַבָּנָן: בְּמָטוּתָא מִנַּיְכוּ דְּלָא תִּתְלוֹצָצוּ דְּלָא לֵיתוּ יִסּוּרִין עֲלַיְכוּ (אמר להם רבא לרבנן בבקשה מכם, שלא תתלוצצו, שלא יבואו יסורים עליכם). [וְעַיֵּן בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה לְרַבֵּנוּ יוֹנָה שֶׁכָּתַב, שֶׁאָסוּר לְהִתְלוֹצֵץ וְגַם בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה וְאַרְעַי. וְעַל הַחֵלֶק הַזֶּה הֻצְרְכוּ הַחֲכָמִים לְהַזְהִיר לְתַלְמִידֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁרַבִּים נִכְשְׁלוּ בּוֹ דֶּרֶךְ מִקְרֶה].
11
י״בוְגַם מְזוֹנוֹתָיו מִתְמַעֲטִין, כְּמוֹ דְּאָמְרִינַן שָׁם. וְגַם כָּל הָעוֹלָם נֶעֱנָשׁ בִּשְׁבִיל בַּעַל הַלָּצוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם: כָּל הַמִּתְלוֹצֵץ גּוֹרֵם כְּלָיָה לָעוֹלָם.
12
י״גוַאֲפִלּוּ אִם לֹא יִתְלוֹצֵץ עִמָּהֶם, רַק לֵישֵׁב בְּחֶבְרָתָם, גַּם כֵּן אִסּוּר גָּמוּר הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים א' א'): "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב". וְאִיתָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פֶּרֶק ל' (מִשְׁנָה ג'(: הַמְדַבֵּק עַצְמוֹ לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם, הוּא מְקַבֵּל פֻּרְעָנוּת כַּיּוֹצֵא בָּהֶם. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהַכַּת הַזֹּאת מִלֵּישֵׁב בְּמוֹשָׁבָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמַד מֵהֶם, אֲבָל יֵשֵׁב בְּמוֹשָׁב שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְאָז אַשְׁרֵי לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא.
13
